פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה חייב אם לשנות שם לבנה התינוק – כך שיתאם לשם סבו (אבי אביו). בני הזוג נמצאים עדיין בעיצומו של הליך גירושים קשה ומתיש, ובנם הצעיר נולד לאחר שאבי המשפחה כבר עזב את הבית.
בתביעת האב לשינוי שם בנו נטען, כי בטרם נולד הבן, הושגה בינו לבין האם הסכמה, כי הילד ייקרא על שם אביו המנוח, אולם בפועל האם העניקה לבן שני שמות, אף לא אחד מהם השם שסוכם מראש. לדברי עורכת הדין שמייצגת את האב, רק בעקבות החלטה שיפוטית שניתנה במסגרת הליך הגירושים, נודע לאב ששמו של בנו אינו זהה לשם שהוסכם בין השניים.
לדבריה, האב פנה למשרד הפנים, ושם גילה להפתעתו כי האם העניקה לבנו גם שם נוסף, אך גם שם זה אינו מזכיר כלל את שם אביו. "האם פעלה שלא כדין ובחוסר תום לב, בכך מנעה מהאב לממש את זכותו הבסיסית כאפוטרופוס של בנו בבחירת שמו" טוענת עורכת הדין.
מנגד, טענה האם, כי פנייתו של האב למשרד הפנים לשינוי שמו הפרטי השני של הילד נעשתה באופן חד צדדי, בלא לעדכן אותה ובלא לקבל את הסכמתה.
באי כוחה של האם הכחישו את קיומה של הסכמה כלשהי, לפיה שם הילד ייקרא על שם אבי האב. "האם מתנגדת בכל תוקף לשינוי שמו הפרטי השני של הקטין לבקשת האב, וכל מטרתו של האב בהגשת התביעה היא להילחם באם", טענו באי כוחה של האם.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, הציעה כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן לאם לשנות את שמו השני של הילד לשמו של אבי האב המנוח, כאשר השם הראשון, שאותו היא בחרה, יהיה השם שבו יכונה בנם בשגרה.
האם סירבה להצעה, ועל כן הזמינה השופטת תסקיר של עובדת סוציאלית, שתמך בתביעת האב לשנות את שמו השני של בנו. גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה תמכה בעמדה זו ודגלה באימוץ המלצות התסקיר במלואן.
לפיכך הסכימה האם לשנות את שמו השני של הילד לשם בו חפץ האב, אך דרשה כי לא ייפסקו נגדה הוצאות. בשל כך פסקה כב' השופטת בן-דב ג'וליאן, כי דינה של תביעת האב להתקבל, אך קבעה, כי גם אלמלא נתנה האם את הסכמתה לשינוי השם, היא שוכנעה, שטובתו של הילד היא ששמו הפרטי השני ישונה לשם שבחר האב.
"בחירת שם של ילד הינה מימוש זכות האפוטרופסות, והאב הינו אפוטרופוס של הקטין בדיוק כפי שהאם הינה אפוטרופוס של הקטין. לא שוכנעתי כי השם השני שבחר האב אינו לטובת הקטין מכל סיבה שהיא", קבעה השופטת וחייבה את האם בהוצאות משפט.
