"אמא אני רוצה גם בר מצווה. אני רוצה בר מצווה כמו כל החברים שלי. אני רוצה שיזרקו גם עליי סוכריות שאני עולה לתורה". אבל הבקשה הזו, שהיא רגילה לכל ילד בגיל בר מצווה, לא יכולה להגשים ג' מאשדוד לבנה. יתרה מכך היא לא יכולה להבטיח לו אפילו שתערוך לו עלייה לתורה בכלל, כי אין לו תפילין.
הסיפור הקשה הזה הוא של משפחה בת 10 נפשות שגרה בדירת 4 חדרים שכורה ברובע ו' באשדוד. האם ג' היא חד הורית כבת 40 והיא מטפלת לבדה בתשעה ילדים קטינים כולם. הילד הקטן ביותר הוא בן שנתיים והגדול עוד מעט בן 18. ג' חיה על קצבה מביטוח לאומי, קצבת ילדים ועזרה בשכר הדירה. כל חודש היא מנסה לשרוד את החודש ולא פעם זקוקה לעזרת אחרים בכדי להתקיים. עכשיו הבקשה של הילד לא נותנת לה מנוח, כי היא לא יכולה להרשות לעצמה לעמוד בבקשתו. כאמור גם לא הבקשה לעלייה לתורה, בגלל תפילין שאין לה כסף לרכוש. מי שאמור לחגוג הוא הילד החמישי. הוא אמור לחגוג בחודש פברואר את בר המצווה שלו. ל-ג' ברור שזה לא יקרה, אבל היא מקווה שלפחות בנה יניח תפילין.
חברה קרובה של המשפחה סיפרה: " אין לה אפילו כסך לקנות לו בייגלה לבר מצווה. הוא כל הזמן מדבר איתה על זה והיא לא יודעת את נפשה מרוב צער. היא לא יודעת מה לעשות. האבא לא בתמונה אז היא זאת שנאלצת להתמודד עם קשיי היום יום, ויש לה קשיים רבים. על בר מצווה היא לא יכולה לחלום. אבל הילד רוצה. עבורו כרגע זה כל מה שמעסיק אותו. להיות ילד כמו כל הילדים".
ג' מתביישת לדבר לכתבה. היא לא מרגישה נח עם המצב הזה. בר המצווה הוא בפברואר כאמור, כך שיש זמן לעזור לה להתארגן ולקיים את בר המצווה או לפחות עזרה בקניית תפילין. ג' מקווה שזה אכן יקרה. היא מקווה שבנה יוכל לעלות לתורה ולהניח תפילין כמו כל ילד שמגיע לגיל 13.
בצר לה היא פנתה לאיציק איטח, ממתנדביה הגדולים של העיר אשדוד, שהבטיח לעשות ככל שביכולתו למצוא לה פתרון. למעוניינים לעזור – איציק איטח: 0503884898
