במסגרת ציון היום למניעת אובדנות בכנסת שהתקיים ביוזמת ח"כ קטי שטרית ,קיימה הבוקר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דיון בנושא התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. במהלך הדיון סיפר תומר מוסקוביץ, מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה על עלייה משמעותית במספר האיומים בהתאבדות של חייבים מאז פרוץ המשבר.
לדבריו, מספר האיומים נמצא במגמת עלייה מזה מספר שנים, אולם מאז פרוץ המשבר זוהתה עלייה משמעותית: ב-2018 נרשמו 129 מקרים, ב- 2019- 136 מקרים ומתחילת 2020 ועד חודש אוקטובר -168 מקרים. מוסקוביץ' ציין: "ביקשנו להעביר הדרכות לכל העובדים שבאים במגע עם החייבים- ממאבטח בלשכה, פקידי הקבלה, נציגי פניות הציבור ועוד. ההדרכה תערוך 3 שעות ותהיה יעילה וממוקדת לצורך זיהוי וטיפול בפניות בעלות אופי אובדני. זה לא יהפוך אותם לפסיכולוגים או מטפלים אבל ייתן להם כלים להתמודד עם השניות הקריטיות האלה אל מול החייב".
ד"ר שירי דניאל , מנהלת מקצועית בער"ן (האגודה הישראלית לעזרה ראשונה נפשית) סיפרה גם היא על עלייה במספר הפניות האבדניות על רקע מצוקה כלכלית: "מתחילת המגפה ענינו על למעלה מ-268,000 פניות. בהשוואה ל2019 שהסתכמה כולה ב- 200,000 פניות. שלוש פעמים ביום מופעל נוהל חירום להצלת חיים , כ-60 אחוז מהפניות אלינו זה מבוגרים צעירים שמתמודדים עם משבר כלכלי ותעסוקתי שאליו מצטרף משבר נפשי".
ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת* שהציגה בדיון החוקרת מרב פלג – גבאי עולה כי הנתונים הרשמיים מצביעים על כ-400 מקרי התאבדות בישראל בכל שנה. עם זאת, על פי הערכות של משרד הבריאות מדובר בהערכת חסר ומספרם הוא בפועל כ- 500 , זאת בשל תת-דיווח על התאבדות כסיבת המוות. התוכנית הלאומית של ישראל למניעת אובדנות לא יושמה במלואה, למרות שאושרה בהחלטת הממשלה מ2013.
