דצמבר 1, 2020
הכל על השולחן עם רונן פייגנבוים

התקווה של האנושות

השבוע קיבלנו בשורה טובה. בעצם בשורה מצוינת. בעצם הבשורה הכי טובה שיכולנו לקבל. בשורה שהיא תקווה. תקווה לעתיד. חברת מודרנה, כך התבשרנו הגיעה ל-94.5 אחוזי הצלחה בבדיקה לחיסונים נגד נגיף הקורונה. מודרנה היא חברה שישראל חתמה איתה הסכם עוד בשלבי הפיתוח של החיסון. באותה נשימה הבשורה כללה גם את חברת…

השבוע קיבלנו בשורה טובה. בעצם בשורה מצוינת. בעצם הבשורה הכי טובה שיכולנו לקבל. בשורה שהיא תקווה. תקווה לעתיד. חברת מודרנה, כך התבשרנו הגיעה ל-94.5 אחוזי הצלחה בבדיקה לחיסונים נגד נגיף הקורונה. מודרנה היא חברה שישראל חתמה איתה הסכם עוד בשלבי הפיתוח של החיסון. באותה נשימה הבשורה כללה גם את חברת פייזר (המוכרת יותר כחברה שמייצרת את הוויאגרה) שהגיעה ל-90 אחוזי הצלחה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיע מיד להסכם גם אתה, וכך ניצל אולי עוד הזדמנות לשפר את מעמדו מבחינה פוליטית, כשקפץ על המציאה, או תרצו של המציאות. אבל בשורה התחתונה, ישראל מחכה לחיסון, גם לטובת הבריאות והמלחמה בנגיף, וגם חיסון לטובת החוסן שלה…

כמו שאמרתי, הרכישה של החיסונים נתנה לנו בעיקר תקווה לחזור לעתיד. להתקדם אל העתיד כפי שהיה בעבר לפני פרוץ המגיפה. החיסון הזה, כאשר יגיע, יחזיר אותנו לשפיות. לנורמאליות. לדברים הקטנים היומיומיים שלא תמיד נתנו להם מחשבה שניה, שהסתברו לנו כדברים הגדולים באמת. כבר אמרו פעם שלא פשוט להיות פשוט, בתקופת נגיף הקורונה אנחנו מבינים עד כמה המשפט הזה הוא משפט לחיים שלמים. תנו לחזור למה שהיה. לפשוט. החיסון, כך מקווים כולם, יאפשר זאת.

מאז חודש מרץ, כשישראל "הצטרפה" לצערנו להרבה מדינות אחרות בעולם והנגיף החל להתפשט גם כאן, המציאות שלנו השתנתה, יחד עם כל העולם. זה כבר לא היה העולם שהכרנו. זו הייתה מציאות אחרת, טובה פחות, אפילו גרועה, שבה נחשפנו לא רק למחלה אלא גם למשבר גדול שבו אחוזי אבטלה גבוהים, משבר כלכלי כלל עולמי, הפגנות מחאה וחולי ומוות במספרים מפחידים. הנגיף הזה לימד אותנו פה, מצד אחד להעריך את המשפחתיות, את היחיד, את הדאגה להורים שלנו (מה שלא תמיד קרה במציאות לפני כן), ליקירים שלנו, אבל מצד שני גם יצר כאן גם משבר חברתי שלא היה כמותו שנים רבות. משבר עמוק בין אוכלוסיות שונות בחברה כמו הימין והשמאל, החילונים והחרדים. כשכל אחד הצביע על האחר באשמה של מה שקורה. ומי צדק? אף אחד. מי הפסיד? כולנו..

ואז בדיוק בשיא הפילוג הגיעה התקווה עם ההתקדמות בחיסונים, והרכישה שעשתה ישראל. רואים את התקווה אצל אנשים, רואים את האמונה שזו אולי התחלת הסוף. אבל, ויש אבל גדול מאוד. אל תהיו שאננים. אל תתבלבלו לרגע. יש חיסון, אבל הוא עדיין לא פה, ועד שיתחסנו כולם זה ייקח זמן. זמן חשוב, זמן יקר, יקר מאוד, שחשוב שלא יעלה בחיי אדם. העובדה שהגיע חיסון, או שהחיסון בדרך, לא אומרת שהכל מאחורינו, ממש לא. זה ברור שייקח לנו זמן להתגבר על הנגיף. עד אז חשוב להזכיר שאסור לנו עדיין להתקהל, אסור לנו לצאת החוצה לבילויים המוניים ואסור לנו לוותר על המסכות מצילות החיים. נקודת האור הזו עם ההמתנה לחיסון, שהיא חשובה מאוד ואני לא מקל בה ראש, רק מסמלת עבורנו את המחר אבל אנחנו עוד בהווה. כשהקורונה תעבור מעלינו, וזה יעבור בסופו של דבר, אני מקווה שנלמד משהו מזה. שנלמד שחיסון יכול להיות פתרון לשמירה על חיינו, אבל על איך נחיה, במיוחד איש לצד אחיו, את זה שום חיסון לא יכול לקבוע. זה בידנו. אז אם יש תקווה שזה יקרה, היא תגיע לא ממבחנה, אלא מכל אחד מאתנו….




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

כתבות שאולי יעניינו אותך

כולנו יחד חייבים לצעוק די!!

צוות האתר

תפילה היא זכות בסיסית בדיוק כמו הפגנה

צוות האתר

הגיע זמן לעשות טוב במדינה / רונן פייגנבוים

צוות האתר