נובמבר 27, 2020
חכם סידי טורים

אני איש מערות

האמת אני אקבל בטור הזה ביקורות על גבול הקללות (רק בלב בבקשה) גם מגברים וגם מנשים, אבל נראה לי שלבני דורי כבר אין "חלקי חילוף"…והגבר המטרוסקסואל החדש, או איך שזה לא נקרא…הורס לנו…ובעיקר לעצמו…והנשים? למרות הכל מעדיפות אותנו עם "החול" מהמערה….

חכם סידי.

השבוע אמרה לי מישהי שאני מבחינתה "איש מערות" שטרם התפתח…האמת בהתחלה נפגעתי ורציתי לענות…(הייתה יפה מידי אז ספרתי עד אחד…) אבל רגע אחרי שהורדתי אותה מהרכב בחריקת בלמים (בטח פעם ראשונה שפותחים לה את הדלת מבפנים החוצה ולא להפך) ונתתי לה את "בעיטת הדרך", הבנתי שהיא החמיאה לי, באה לקלל ויצאה מברכת. אני איש מערות. גאה!

וכל זאת למה? מיד אגיד לכם, אל דאגה, לשם זה התכנסנו…למה? כי אני מסוג הגברים של הדור הישן. אלה שכשמישהו ובעיקר מישהי "יורקים" עליהם, הכוונה מטאפורית כמובן, הוא לא אומר שיורד עליו "גשם" אלא עומד על שלו ומוכן לשלם את מחיר הבדידות, העיקר שהוא יישאר עם מה שהוא לא מוכן לוותר עליו. הכבוד שלו, שלי, שהוא משהו שלא ניתן לסחור בו תמורת האישה הכי יפה בעולם…ומבחינתי האישה התורנית שאיתי היא הכי יפה (אבל זה עניין אחר לטור אחר…) עכשיו תגידו מה שאתם רוצים עליי, הכבוד שלי שווה לי הרבה. בוודאי שלא אוותר עליו תמורת חיקה של אישה. איש מערות. אמרתי לכם. אהה וגאה בזה!

ולמה נשים היום (עכשיו זה תור הקללות של ארגוני הנשים) כל דבר בנו מפריע להן (חלקם בצדק)? כי היום הגברים החדשים הם מטרוסקסואלים (גוללתי עד לעמוד הסמוך במחשב עד  לד"ר גוגל בכדי לתת  לכם הסבר למילה הזו), המדובר בכינוי לגברים עירוניים המעודכנים על-פי צו האופנה, מודעים למראה שלהם ומטפחים את גופם. הבנתם? אז אני לא. מילא שהם כאלה, אבל הם הורסים לנו. למה? אסביר לכם אם רק תגיעו לקטע הבא.

ובקטע הבא, שזה עכשיו, תבינו למה. ברגע שיש גבר שכל דבר הוא מוכן לוותר, גם אם הוא צודק (נשים יש דבר כזה גבר צודק), הרי שהוא גומר את "אנשי המערות" מסוגי ומסוג רוב בני דורי. כי הנשים אומרות ביניהן (לא רק לעצמן) למה לי להתעסק עם גבר עקשן? אמצא לי מטרוסקסואל אחד משלי ואני מסודרת. הבנתם למה? אז בבקשה גברים "מעודכנים", תתעוררו. ואם לא עבורנו, אז עבורכם.

כן כן עבורכם. כי הרי בסופו של דבר הנשים רוצות את הגבר שלהם כמוני, "שוכן המערה". נכון הן כועסות עלינו, אומרות לנו שהבעל,/החבר/האיש של החברה שלה הוא מטרו משהו, ולמה אנחנו לא כאלה, אבל בסופו של יום הן רוצות את הגבר שלהן הכי קרוב להוא מהמערה.., אחד כזה שידאג להן, שיהיה שם עבורן תמיד, שלא יחלוק איתן את התשלום במסעדה, שלא יבקש ממנה להחליף את הגלגל, לא ייקח אותה על קקנוע (אין פה טעות) או איך שלא קוראים לרכב החד גלגלי בסגנון קרוקינט שמי שרוכב עליו נראה כאילו הרגע עשה בר מצווה. שביום גשם ירוץ אליה עד ההימליה להביא לה מטריה. בסופו של דבר הן מחפשות את "החול" הזה מהמערה עלינו. וואלה יש לי איזה 200 שנות ניסיון או יותר בחיי,  בודאי בהתחשב בתוקפה ממנה הגעתי  למערה… במקרה שלי – 1967 (אבל נראה צעיר הרבה יותר…).

לצערי הרב אנחנו זן שהולך ומתמעט. זן נדיר שנשאר "במערה " שלו יותר ויותר לבד. כי אחרי שאנחנו מתרגלים ללבד, קשה מאוד להתרגל לביחד, ועוד כזה שאנחנו צריכים ל"צוד" את הפרנסה כל היום ובסוף עוד יגידו לנו שאנחנו "ציידים" לא משהו. כי ככה זה בזוגיות של ימינו המטרוסקסואלית או איך שזה לא נקרא…נשים רוצות להוציא אותנו מהמערה, מחפשות זוגיות בכדי ל"ביית" אותנו,  ובסוף למצוא מה לא בסדר אצלנו רגע אחרי שהתבייתנו…אז להחזיר אותנו "למערה"….ואחרי נישואים ומחירם (נכון, המזונות), המקום החלופי שהגבר שהיה נשוי יכול לאפשר לעצמו,  נראה באמת כמו גומחה במערה…

אגב מעכשיו אפשר לקלל (רק בלב) בבקשה…קודם נשים אח"כ המטרוסקסואלים….או פשוט להבין את נפש "איש המערות"….




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

כתבות שאולי יעניינו אותך

זמן כניסת שבת

משה סידי

אבא, פחות אבל עוד כואב / אורלי עצבנית

צוות האתר

הצדיק ה-11

משה סידי