בנק ישראל מאפשר לציבור להקפיא עד סוף השנה כל הלוואה שיתרתה עד 100 אלף ש"ח: האם כדאי לנצל את ההזדמנות הזו גם אם אנחנו לא ממש חייבים, או שאולי עדיף להיצמד לתנאי ההלוואה המקוריים? מבט אל המחיר האמיתי של הקפאת ההלוואות
לאור המשבר הכלכלי הקשה שנלווה להתפרצות מגפת הקורונה ומצוקתם של מאות אלפי נוטלי הלוואות במדינת ישראל, במאי 2020 הודיע בנק ישראל על השקת מתווה לדחיית משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי עסקי. המתווה, שתקף גם כיום וימשיך להיות בתוקף לפחות עד סוף השנה, מאפשר ללקוחות שלקחו הלוואה מהבנקים לדחות את התשלומים, כלומר ההחזרים החודשיים, עד סוף 2020, ללא שיקול דעת או יכולת להתנגד מצד הבנק.
לפי נתונים שפרסם גלובס, עד אמצע אוגוסט נדחו במשק הישראלי הלוואות בכ-8.8 מיליארד שקל, מה שאומר שהציבור בהחלט נענה להקלות מצד בנק ישראל ועושה בהן שימוש.
לאחרונה, בחודש ספטמבר 2020, סוכם כי לווים בהלוואות צרכניות לכל מטרה שיתרתן עד 100 אלף שקלים יוכלו להאריך עד תשעה חודשים את תקופת "הגרייס", בה יוקפאו לחלוטין ההחזרים החודשיים שלהם. בכך למעשה החליט בנק ישראל להאריך את המתווה, מתוך הבנה שהמצוקה הכלכלית של רבים מאוד רק בתחילתה.
ראוי לציין כי המתווה תקף לכל הבנקים, אך לא להלוואות מגופים חוץ בנקאיים ובכללם חברות האשראי. בכל מקרה, השאלה החשובה ביותר שאנחנו כצרכנים פיננסיים צריכים לשאול את עצמנו בנוגע לאפשרות להקפיא הלוואות צרכנית, היא זו: האם זה בכלל כדאי? והאם כדאי להקפיא הלוואה רק משום שנוצרה אפשרות לעשות זאת?
חשוב להבין: הלוואות* מורכבות משני מרכיבים – הקרן, כלומר סכום ההלוואה שלקחנו; והריבית, שהיא מחיר הכסף: התשלום שאנחנו משלמים לגורם המלווה על הסיכון והפגיעה הכלכלית האפשרית שהוא לוקח על עצמו בעצם העברת סכום הכסף שביקשנו לחשבון הבנק שלנו. לכן, כאשר החזרי הקרן ותשלומי הריבית מוקפאים בו-זמנית, אנחנו קולעים את עצמנו למצב הזהה לנטילת הלוואה נוספת, שגם בה משולמת ריבית. מה שאומר שהריבית הזו, שהפסקנו זמנית לשלם, צוברת כעת בעצמה ריבית.
צבירת ריבית על ריבית, הידועה גם כאפקט הריבית דריבית, אינה דבר של מה בכך, בעיקר כשהיא נצברת לחובתנו כנוטלי הלוואה ולא, נאמר, לזכותנו כחוסכים לטווח ארוך. לכן, מומלץ שנפנים שאם בחרנו להקפיא את ההלוואה, ניאלץ להחזיר לבנק בסיום הדרך גם את סך הריבית שנצברה על הריבית, סכום שעלול להסתכם באלפי שקלים, בהתאם ליתרת ההלוואה שהייתה לנו ומשך חיי ההלוואה.
לכן, אם החלטנו להקפיא הלוואה, חשוב שנבקש מהגוף המלווה פירוט של ההחזרים המדויקים שיידרשו מאתנו בהמשך. חשוב שנדע איפה אנחנו עומדים ואיפה נעמוד במועד סיום ההלוואה.
השורה התחתונה כאן פשוטה למדי: בכל מצב שבו יש ברירה עדיף לנו להיצמד לתנאי ההלוואה המקוריים ולהחזיר את התשלומים במועדם, זהו לבטח המסלול הזול ביותר. הנטייה לקפוץ על ההזדמנות עלולה כפי שראינו, לעלות ביוקר.
מקפיאים הלוואה רק אם נוצרה בעיה קשה בתזרים המזומנים, שאין שום דרך אחרת לפתור אותה. לא מקפיאים הלוואה כי כולם מקפיאים או כי בנק ישראל מאפשר זאת. הסיבה: המתנה הזו כאמור אינה בחינם.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הבהיר את הדברים באופן נחרץ ומדויק בהודעה על הארכת המתווה. "הארכת מתווה דחיית ההלוואות מאפשרת מרווח נשימה נוסף ותקל על משקי בית והעסקים שנפגעו לצלוח את תקופת המשבר", אמר הנגיד. "עם זאת, ראוי לזכור כי אשראי הוא שונה ממענק ויש לפרוע אותו, ועל הלווה לשקול את הדחייה על היבטיה השונים".
זה בדיוק מה שכדאי לכם לעשות עכשיו: לשקול, לבדוק, לברר – ולקבל החלטה מושכלת, בהתאם למצבכם הפיננסי. בהצלחה.
*בכפוף לאישור החברה ותנאיה. המלווה ישראכרט מימון בע"מ. אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.
*הפרסום איננו מהווה הצעה ו/או התחייבות למתן הלוואה/אשראי.
