נובמבר 29, 2020
הכל על השולחן עם רונן פייגנבוים

כולנו יחד חייבים לצעוק די!!

השבוע נחשפנו שוב לשני מקרי רצח בהפרש של כמה שעות של נשים על ידי בני זוגן. מקרים אלו מצטרפים לעוד מקרים של אלימות כלפי נשים, ברוב המקרים בתוך המשפחה, בשכיחות גבוהה במיוחד בתקופת הקורונה. למרות  שלצערי התופעה הנוראית זו קיימת עוד לפני כן.

 

השבוע נחשפנו שוב לשני מקרי רצח בהפרש של כמה שעות של נשים על ידי בני זוגן. מקרים אלו מצטרפים לעוד מקרים של אלימות כלפי נשים, ברוב המקרים בתוך המשפחה, בשכיחות גבוהה במיוחד בתקופת הקורונה. למרות  שלצערי התופעה הנוראית זו קיימת עוד לפני כן. ברובם המכריע של המקרים היו סימנים מוקדמים של מעשי האלימות כלפיהן ועדיין זה לא מנע את מותן. זו כתובת על הקיר לכל החברה שלנו. היום כולנו יחד חייבים לצעוק די!!!! עד כאן למעשי אלימות כלפי נשים. מספיק!

הצעקה הזו צריכה להיות משותפת לכולנו. העניין הזה לא שייך לפוליטיקה ולא לשום צד פוליטי. לצערי הוא לא פוסח על אף מגזר בחברה שלנו. זה לא עוד עניין של ימין או שמאל, חרדים חילוניים, או יהודים וערבים. זה עניין חברתי. עניין שהמדינה צריכה לשים כפרויקט לאומי לפני דברים אחרים, גם בימים הלא פשוטים האלה, ואולי במיוחד בימים האלה, שכן מדובר בחיי הנשים שלנו!! דם נשים אינו הפקר. הדבר הכי מטריד הוא שבמקום שהתופעה תפסק היא ממשיכה לגדול והמספרים רק עולים. 19 נשים נרצחו מתחילת השנה על ידי בני הזוג שלהן. כל מספר הוא עוד אישה, אמא של מישהו, אחות של מישהו, בת של מישהו. שלנו.

המדינה חייבת להקים ועדת חקירה ממלכתית בצורה דחופה, שתעסוק בתופעה הזאת ותעקור אותה מהשורש. כי השורש הזה מדמם. דם הנשים הנרצחות זועק אלינו מהאדמה. אין מה להמתין עם זה עוד יום, עוד שעה, עוד דקה. הגיע הזמן שמערכות אכיפת החוק יפעלו במרץ ובהחלטיות רבה, כמו במלחמה. הרציחות האלה הן פיגוע לכל דבר. כל אירוע שמדווח למשטרה חייב התייחסות רצינית כאילו זה הפוטנציאל הבא לרצח נוסף, ולא לסגור את התלונה במהירות. כי בסוף נעמוד מול גופה נוספת ונשמע שוב את המנטרה – "על סימנים מוקדמים".

גם רשויות הרווחה ששומעות על מיקרים כאלה חייבות להתייחס לכל מקרה ברצינות רבה. כאילו הן מנועות בכך את הרצח הבא. צריכות לבדוק לעומק את מה שקורה. לתת לנשים את המקום הבטוח שלהן לספר הכל. גם בתי המשפט חייבים להיות חלק מהפתרון הזה, חלק אולי הכי חשוב, ולפסוק עונשים קשים, ארוכים ומרתיעים, בכדי "שהמגיפה" הזו של רצח נשים ואלימות כלפי נשים, תעצר. תג המחיר חייב להרעיד את האדמה מתחת לרגליהם של הרוצחים המנוולים שיחששו להרים יד, ולא להיות כפי שהוא היום שההרתעה לא מספיקה, והנשים לא פעם פוחדות לדבר ובורחות למעונות. ו מה שיוצא שהן אלה שהחופש שלהן הוגבל מהחשש לחייהן. השיטה צריכה להיות הפוכה – שהגבר המכה ייצא מהבית לא האישה.

אבל גם מערכת החינוך בארץ לא יוצאת נקייה והיא חייבת לעשות בדק בית רחב. היא צריכה לשאול את עצמה איך יכול להיות שהאלימות כלפי נשים ממשיכה. איך קורה הדבר שהפגיעה היא חד כיוונית. איפה החינוך למניעת האלימות הזו. זה לא פחות חשוב, ואפילו יותר מלסיים בתעודת בגרות בציונים גבוהים, או כל הישג לימודי אחר. חייבים לחנך את הדורות הבאים, בעיקר את הנערים, לתת כבוד לאישה, לתת לה מקום שווה. שוויון זה לא רק סיסמא, שוויון מתחיל בחינוך ובהסברה. הכשל החינוכי חייב לעבור שינוי עם תוכנית מסודרת ורחבה. תכנית לאומית ארצית. כמו שעושים בימים אלה למגיפה אחרת. צריך להקצות כספים ותקציבים גדולים לטיפול רחב בתופעה החולה הזו של אלימות נגד נשים, ולהחזיר את הביטחון לנשים.

חובתנו כחברה וגם כאנשים לא להרפות ולצעוק צעקה גדולה למען הנשים המוכות, לצעוק על רצח אותם נשים ששלמו בחייהן. לגנות בכל מקום ומעל כל במה אפשרית את האירועים הקשים האלה, ובעיקר לצאת מהאדישות כלפי האלימות. חשוב שנחזיר את כבוד האדם שנרמס פה באופן ברוטאלי. חשוב שתצעקו את הצעקה הזו עכשיו, לפני הרצח הבא!




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

כתבות שאולי יעניינו אותך

התקווה של האנושות

צוות האתר

תפילה היא זכות בסיסית בדיוק כמו הפגנה

צוות האתר

הגיע זמן לעשות טוב במדינה / רונן פייגנבוים

צוות האתר