פעם חובש תמיד חובש. תשאלו את חזי רוזנבאום, 40, מתנדב איחוד הצלה באשדוד שאפילו העובדה שנבדק בקורונה לא אפשרה לו להפסיק את פעילות כחובש. לא, לא התבלבלנו. חזי נדבק בקורונה, ואפילו נכנס "למלון קורונה" עם כל המשפחה, אבל גם שם הוא קיבל תפקיד מיוחד…..חובש המלון…
חזי רוזנבאום, מתנדב כבר 4 שנים באשדוד והסביבה, כולל במיון בית החולים אסותא אשדוד במסגרת פרויקט משותף לבית החולים ולאיחוד הצלה. לצערו של חזי נודע לו שהוא נמצא חיובי לקורונה וגם בני משפחתו והם נשלחו למלון הרלינגטון באשקלון, עם עוד חולי קורונה, מה שמכונה "מלון קורונה". אבל אם חזי חשב שעכשיו הוא ינוח עד שיבריא, הוא טעה.
חזי מספר: "שלחו אותנו למלון הרלינגטון באשקלון מספר ימים לפני ראש השנה יחד עם המשפחה, אשתי וארבעת הילדים. הגעתי ללא הציוד שלי. בלי תיק חובש או כל דבר אחר. לא חשבתי שאני אצטרך לטפל בחולי הקורונה. לפניי היה במלון חובש איחוד הצלה אחר במלון, גבי ממקו, שגם הוא נדבק והוא הבהיר לי מהר מאוד שאני כנראה אחליף אותו ואטפל בחולים כפי שהוא עשה. גבי סיפר לי שהבין שהוא החובש היחיד במלון וכל בעיה רפואית או אחרת, מי שיכול לטפל זה רק הוא ועכשיו אני. גבי עזב לאחר יום יומיים והתפקיד עבר עליי".
למי שלא יודע הרי שאנשי החמ"ל ואנשי הצוות "במלון קורונה" לא באים במגע עם החולים מהחשש להידבק. לכן לחולים לא מקבלים טיפול רפואי במלון. במקרה דחוף שולחים אותם לבית חולים. העובדה שבמלון נכחו חובשים מקצועיים אפשרה לצוות להיעזר בהם בכדי לטפל בחולים בדברים היומיומיים. חזי: "מהחמ"ל של המלון היו מתקשרים אלי בכל שעה לדר כולל 2 לפנות בוקר, כי ידעו שזה בסדר מבחינתי, היו אומרים לי לאיזה חדר ללכת ואני הייתי יורד ומטפל". אגב חזי וגבי קיבלו תעודת הערכה בסיום הבידוד שלהם מפיקוד העורף.
במה לדוגמא טיפלת?
"בהמון מקרים של קוצר נשימה. המון התקפי חרדה. כאבים בחזה שזה גם חלק מהלחץ. אפילו בבחורה שנפלה במלון ופתחה את הראש".
אבל כאן לא נגמר סיפור ההתנדבות של חזי רוזנבאום בכל הקשור לקורונה. לאחר שהבריא ויצא עם משפחות מ"מלון הקורונה" החליט כי הוא יתנדב בבית החולים אסותא, אבל לא במיון הפעם, אלא במחלקת הקורונה.
חזי: "לאחר שחליתי והבראתי, אמרתי לאשתי שכנראה אני צריך לעזור לאנשים שחלו בקורונה. החלטתי שאת ההתנדבות שלי בבית החולים אסותא אעשה במחלקת הקורונה. אז בדיוק גם פנו אליי מאגף המתנדבים של אסותא ואמרו שצריכים מתנדבים במחלקת קורונה ומיד הסכמתי".
לא חששת?
אחרי שחליתי אני יודע שאני יותר מוגן מאחרים, וכי הסיכון לחלות בפעם שנייה אינו גדול. כנראה נתנו לי מלמעלה משימה מסוימת בתקופה הזו".
חזי כתב וסיפר לחבריו באיחוד הצלה על חלק מהחוויות שלו במשמרות במחלקת הקורונה: "אסביר לכם בכמה מילים מה עשיתי שם. הרבה שיחות וידאו של חולים עם בני משפחה כמו שיחת וידאו של חולה שילדה תינוק בניתוח חירום ולא ראתה את התינוק והיא לבד במחלקה כי הטלפון נשאר בחדר לידה. אתם צריכים לראות את השמחה של החולים והמשפחות משיחות הווידאו האלה".
הדברים קטנים גם הם חשובים שם במחלקה?
"כן. כמו להכין כוס קפה או תה לחולים שכל כך שמחו מדבר כזה קטן ופשוט. מה שקשה במחלקת קורונה זה חוסר התקשורת עם העולם שבחוץ. הרופאים עסוקים והחולים רוצים קשר עם המשפחות בחוץ. יש מבוגרים שלא מבינים בטכנולוגיה ולא יודעים ליצור קשר עם היקרים להם, אז עוזרים להם. אתן דוגמא, אדם כבן 70 אושפז חודש שלם במחלקת קורונה ולא היה לו טלפון חכם ולכן לא ראה את משפחתו במשך חודש. כל שעשה זה לדבר מעט בטלפון. עשיתי לו שיחת וידאו עם בני משפחה והוא צירף את הנכדים. ראה את כל הנכדים. אחרי זמן רב. הוא בכה ואמר לי "אתה לא יודע מה עשיתי עבורי. אם הייתי נותן לי מיליון דולר לא הייתי מרגיש כמו שהרגשתי עכשיו"."
חזי סיים בבקשה את ההודעה לחבריו באיחוד הצלה, ובעצתם לכל מי שיכול: "אז אם יש לכם חברים שחלו והבריאו והם רציניים ומוכנים להתחייב ל-3 שעות בשבוע למצווה כזו גדולה עם סיפוק כזה גדול, תפנו אותם להילה אחראית מתנדבים של אסותא".
