פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעת לשון הרע

ככלל, כאשר אדם מבקש להגיש תביעה נזיקית, הוא נדרש להוכיח את היקף הנזק שהמזיק גרם לו כדי לקבל פיצוי. אולם, בתביעת לשון הרע, מאפשר החוק לנפגעים לקבל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק. מדוע? מהו סכום הפיצוי שניתן לקבל? ובאלו סיטואציות מוגשות תביעות בגין לשון הרע? 

פיצוי ללא הוכחת נזק

להבדיל מתביעות נזיקיות אחרות, בהן יש נזק ממוני שניתן לכמת אותו והוא פשוט יחסית להוכחה, הרי שבתביעות לשון הרע התמונה מורכבת הרבה יותר. אדם אשר נפגע בתאונת דרכים, למשל, או בשל טיפול רפואי רשלני, סובל מנזק פיזי, אותו ניתן להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית. נזק זה מוביל לאובדן כושר עבודה, להוצאות רפואיות וכדומה, נזקים שקל באופן יחסי לכמת ובהתאם לפצות את הנתבע. אולם, הוצאת לשון הרע גורמת קודם כל לעוגמת נפש, בשל הפגיעה בשמו הטוב של האדם. זהו נזק לא ממוני שלא ניתן להוכחה באופן פשוט כמו להציג חוות דעת רפואית, כאמור לעיל. אמנם, הוצאת דיבה יכולה ללא ספק לגרום גם לנזק ממוני, למשל, כאשר הפרסום פוגע במוניטין המקצועי ומושא הפרסום מפסיד מקורות הכנסה בשל כך. אולם גם כאן ישנו קושי להוכיח את טיב הפגיעה והיקפה. לכן, ראה לנכון המחוקק לאפשר לנפגעי לשון הרע לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, אז מלאכתם מסתכמת בעיקר בהוכחת העילה.

מהו סכום הפיצוי שניתן לקבל?

הקושי הראייתי אשר עומד בפני אדם שנפגע מפרסום לשון הרע, להוכיח את הנזקים שנגרמו לו, יצר כאמור את האפשרות לקבל פיצוי מבלי להוכיח את הנזק. לצד הרצון לעשות עם הנפגע צדק, על מנת שיוכל לקבל סעד עבור העוול שנגרם לו, הרי שיש גם לשמור על זכותו של המזיק. מדוע? מן הטעם כי הוא נדרש לשלם פיצוי כספי מבלי שהניזוק הוכיח את היקף הנזק ויש בדבר חוסר הוגנות. זהו המקום להזכיר כי מתן פיצוי ללא הוכחת נזק, הוא חריג בדיני נזיקין ומנוגד לכלל המנחה כי "המוציא מחברו עליו הראייה". כלומר, כי אדם הדורש פיצוי מאחר, נדרש להוכיח את היקף הנזק. לצורך יצירת איזון בין הצדדים, נקבעה הגבלה על סכום הפיצוי שיכול הנפגע לקבל אם יגיש לבית המשפט תביעת לשון הרע במסלול זה. הסכום מתעדכן מדי פעם וכיום עומד על סך של עד 70 אלף שקלים.  כמו כן, אם שכנע הנפגע את בית המשפט כי הפרסום נעשה בכוונה כדי לפגוע, רשאי בית המשפט לפסוק לו כפל פיצוי.

דוגמאות לתביעות לשון הרע

הוצאת לשון הרע יכולה לקרות במגוון של סיטואציות, למשל, בין בני זוג בהליך גירושין, כאשר האחד מפיץ דברי כזב על האחר, בפני חברים או משפחה. המקרה החמור יותר ושכיח למדי הוא הגשת תלונת שווא במשטרה. דוגמא נוספת: תביעת לשון הרע מוגשות במקרים רבים בשל פרסום פוגעני ברשתות החברתיות, למשל, בפייסבוק. אז, ניתן להטיל אחריות נזיקית ודרישה לפיצוי הן על המפרסם, כותב הפוסט והן על כל מי שמשתף אותו ומגדיל את היקף החשיפה אליו. הוצאת דיבה יכולה להתרחש גם במסגרת יחסי העבודה. למשל, כאשר מעסיק מעביר ביקורת חריפה ונוקבת על עובד בפורום פומבי במקום לנהל עמו שיחה פרטית. לחילופין, ישנם מקרים בהם העובד הוא זה המוציא לשון הרע על המעסיק, למשל מכפיש את שמו בפני קולגות, לקוחות ועוד. תרחיש זה קורה בדרך כלל בעקבות פיטורי העובד. בל מקרה של הוצאת לשון הרע, יש לבחון האם ניתן להוכיח את היקפו של הנזק, או שמא כדאי להגיש תביעה לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק, אשר מחד מוגבל כאמור בסכום ומאידך, פותר את הקושי הראייתי של הנפגע.

 

מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

מאמר זה נכתב על-ידי עורך דין לשון הרע אהוד פאי. 

לשאלות בנושא הנכם מוזמנים לפנות לדוא"ל office@felaw.co.il או טל. 077-6596951

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך