"השואה היא טרגדיה איומה, הלב והמחשבות שלי איתכם"

גאבור לנגהאנס, שחקנה המצטיין של הפועל אשדוד, הוא הגרמני הראשון בכדוריד הישראלי. הוא נאלץ להישאר בישראל גם במהלך משבר הקורונה.לנגהאנס מספר בראיון על השנה וחצי ההיסטורית שלו עם המועדון, התובנות המקצועיות ויציאת השחקנים הישראלים לאירופה. הוא מספר גם על הרגשות שהוא חווה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה: "המסר שאני חש ויכול להעביר כגרמני – שאנחנו שולחים חיבוק של פיוס מעומק הלב. לנצח זה ירגיש רע עבורנו, האסון שהוא מאוד קשה, מצמרר ומצער עבור מיליוני משפחות, שזוכרות לאורך השנים את יקיריהם. הלב והמחשבות שלי איתן ועם ניצולי השואה. כיבדתי הבוקר את דקת הזיכרון, ובמהלכה ובכלל ביום הזה - הרגשות צפו והמחשבות חלפו בראש. זה עצוב וכאוב מאוד"
משה סידי | יום שלישי - 21/04/20 - 12:46
[ssba-buttons]
לנגהאנס צילום הדר ואן קולא, איגוד הכדוריד
כשכמעט כל הזרים עזבו את ישראל עם תחילת משבר הקורונה והסגר האווירי בחודש שעבר, גאבור לנגהאנס, מקשרה הגרמני של האלופה הפועל אשדוד, נאלץ להישאר בישראל עם בת זוגו, ולא לשוב לגרמניה. הפעם זו לא הייתה סיטואציה מבחירה, בניגוד להחלטה שלו להמשיך באשדוד גם אחרי שחווה סבבי ירי טילים ואזעקות לעיר הדרומית מרצועת עזה.

"רצינו לחזור הביתה, אבל החברה שלי היא פולניה ולא יכולנו לטוס יחד לגרמניה בגלל ההגבלות. היא הייתה חייבת לטוס לפולין ואני לגרמניה, ובהמשך פשוט כמעט ולא היו טיסות – אז בחרנו להישאר כאן ואני לא מצטער על כך לרגע. "איך אני מתמודד בתקופה הזו רחוק מהבית? עושה הרבה ספורט, בעיקר על אופניים. מדבר המון עם החברים לקבוצה, ועם החברים ועם המשפחה בבית. לשמחתי, אנחנו וגם הם בסדר, ובכלל המצב בישראל הרבה יותר בטוח בעיני מאשר הרבה מדינות באירופה. ההנהלה של אשדוד הייתה טובה אלי מהרגע הראשון שהגעתי לישראל וממשיכה לדאוג לי. יש לכם מדינה מדהימה ואני מקווה שדברים יחזרו אט-אט לשגרה".

הריאיון עם לנגהאנס התקיים מספר דקות לאחר הצפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. הוא חווה את היום זה עם משמעויות רבות והוא שיתף בפתיחות: "זו טרגדיה איומה מהעבר, שתמיד תלווה את העם היהודי ואת העם שלנו. השואה החלה בגרמניה ונרצחו במהלכה מיליוני יהודיים בכל רחבי אירופה, וזה פשוט איום. המסר שאני יכול להעביר כגרמני, ולמעשה כל גרמני שאני מכיר חש זאת – שאנחנו שולחים חיבוק של פיוס מעומק הלב. לנצח זה ירגיש רע עבורנו, ואסון שהוא מאוד קשה, מצמרר ומצער עבור מיליוני משפחות, שזוכרות לאורך השנים הרבות את יקיריהם. הלב והמחשבות שלי איתן ועם ניצולי השואה. כיבדתי הבוקר את דקת הזיכרון, ובמהלכה ובכלל ביום הזה – הרגשות צפו והמחשבות חלפו בראש. זה עצוב וכאוב מאוד".

לנגהאנס, שציין החודש 31, הוא כאמור הזר הגרמני הראשון בכדוריד הישראלי, והוא הגיע לכאן בתחילת העונה שעברה עם רזומה מרשים. הוא שיחק ברמות הגבוהות בגרמניה בפוקסה ברלין, באייזנהאך, רוסטוק, טוסן לובקה ומלסנגן. מלבד האיכויות המקצועיות, הוא שחקן מוערך מאוד ואהוב באשדוד.

נשאר בארץ. לנגהאנס. (צילום הדר ואן קולא איגוד הכדוריד).

אני חייב לציין, שההחלטה שלך להגיע לישראל הפתיעה רבים. איך אתה קיבלת אותה?

"גם עבורי היא הייתה מפתיעה. בגדול, היה לי חוזה לשנתיים במלסנגן, אבל עברתי פציעה וכבר לא הייתי בתוכניות שלהם והבנתי שלא אוכל לשחק שם הרבה. בתקופה של ההחלמה מהפציעה הרגשתי שנכון עבורי לנסות אתגר חדש, ותמיד רציתי לחוות את הכדוריד ובכלל תרבות אחרת מחוץ לגרמניה. המחשבות היו שאולי אמצא משהו בספרד או בדנמרק, ובכנות – לא חשבתי על ישראל עד שהסוכן שלי פנה אלי ואמר לי 'אתה רוצה לנסות משהו משוגע?'. הוא העלה את ישראל כאופציה, וכאמור לא חשבתי לפני כן על האפשרות. זו הייתה תקופה שהייתי ב'ראש פתוח'. אני שלם עם הבחירה. מצאתי כאן אנשים מאוד ידידותיים. מועדון חם, מדינה מדהימה ויפה. זו בהחלט התנסות מעניינת עבורי".

נחזור שוב לעונה שעברה, היו פרסומים שטענו ששקלת לעזוב את ישראל אחרי שיגור הטילים לעבר אשדוד.

"זה לא נכון, כי לא באמת חשבתי לעזוב. אני זוכר סיטואציה שהייתה לי עם אדיר כהן, שהתחילה אזעקה וירי טילים – בזמן שהיינו חשופים. זה היה מטורף. זה היה חדש עבורי וזו כמובן סיטואציה לא נוחה, אבל לעולם לא פחדתי ואני מרגיש בטוח כאן באשדוד – הרבה בזכות האנשים הנפלאים סביבי".

היה לך חלק משמעותי מאוד בזכייה ההיסטורית והמפתיעה של אשדוד באליפות. איך החוויה הזו נראתה מהעיניים שלך, כמעט שנה אחרי?

"זה היה אושר גדול עבורי, ותואר אליפות ראשון בקריירה. למען האמת, זו הייתה הפתעה כי אף אחד לא חשב שננצח את מכבי ראשל"צ בסדרת הגמר. היא הייתה פייבוריטית מוחלטת. פגשנו קבוצה איכותית, עמוקה, אבל גם אצלנו התגבש תלכיד מצוין – שילוב של שחקנים צעירים ומנוסים, ישראלים וזרים טובים. טומא השוער שהיה פשוט אדיר. מדברים פה המון על עניין המסורת ועל העובדה שלא היה לנו את יתרון הביתיות מול שתי הראשוניות. אני טענתי שמסורת לבדה לא מנצחת על המגרש, וגם שלא צריך לייחס חשיבות גדולה לעניין יתרון ביתיות. הייתה לנו דחיפה נהדרת מצד האוהדים בפליאוף, גם במשחקי הבית וגם במשחקי החוץ. היה כיף לראות במהלך הפליאוף את האולם באשדוד מלא, בניגוד למשחקים בליגה הסדירה שמגיעים הרבה פחות. בסופו של דבר, הנחישות שלנו, האנרגיות שהיו מאוד חיוביות ועוצמתיות, נתנו לנו את הפוש לחתום עונה שהתחלנו אותה מצוין, ובמהלכה באה ירידה. במובן מסוים, גם השנה הזו מזכירה את אותה דרך. סיבוב ראשון טוב מאוד. בשני לא שמרנו על אותה רמה. קשה לדעת איך העונה הזו הייתה מסתיימת. די חבל שהמצב הנוכחי הוביל לכך שנאלצנו לא לשחק בגמר גביע היסטורי עבור המועדון".

עד כמה זה מסתכל?

"ההחלטה לעצור בחודש שעבר את הליגה הייתה נכונה ומתבקשת. בכלל, כל נקיטת אמצעי הזהירות בישראל הייתה נכונה. אנשים מתים בכל העולם, ואתה לא יכול לקחת את הסיכון לחלות. זה עצוב שלא יכולנו לסיים ולהשיג את האתגרים שלנו, אבל זה באמת לא חשוב בתקופה כזו".

"אשדוד מהווה עבורי בית" (צילום: משה דהן)
אתה כאמור הזר הגרמני הראשון בכדוריד הישראלי – איך אתה רואה את הרמה של הליגה?

"הכדוריד הישראלי משתפר, כל הזמן. באופן כללי, אני לא אשקר – זו לא הרמת כדוריד שיש בגרמניה, ששם הכל הרבה יותר מקצועני. מבחינת סגנון, עבורי זה היה כדוריד שלא הכרתי. אני חושב שהבדלי הסייז משמעותיים, בעיקר הגובה של השחקנים, ומשם נגזרים הרבה דברים שמשפיעים על הסגנון – כמו הגנות שונות, שמירות אחרות והרבה יותר אגרסיביות. אני רואה שיש דרך של התקדמות בכדוריד הישראלי. שחקנים צעירים ומוכשרים יוצאים לשחק בליגות באירופה, ואני שמח מאוד עבורם. בכלל, גם הנבחרת שלכם עשתה קפיצת מדרגה. הפרויקט בגרמניה הוא דבר שיכול לתרום רבות לגישה של שחקני דור העתיד".

אני מניח שאתה עוקב, בטח אחרי אדיר כהן חברך לאשדוד שיצא לשוויץ, אבל גם אחרי השחקנים הישראלים הצעירים שמשחקים בגרמניה – יונתן דיין, יואב למברוזו, דניאל מוסינדי ובעונה הבאה שניר נציה. עד כמה השתלבות נניח ברמת משחק של הליגה השנייה בגרמניה תורמת להם?

"באופן כללי, למרות שאני לא אובייקטיבי, גרמניה זו רמת המשחק אולי הטובה באירופה. השחקנים ירוויחו המון. הם יוכלו ללמוד, יוכלו להתפתח להיות שחקנים טובים יותר. לחוות ניסיון ומקצוענות, ולהיות הרבה יותר טובים ובשלים בעתיד. כמובן שנבחרת ישראל תרוויח מכך. בגדול, קח את הפרויקט בגומרסבאך. אני יודע גם משיחות עם השחקנים עד כמה זה תרם להם. הם זכו ללמידה ולמעטפת מקצועית שהם לא הכירו קודם לכן, וזה גם כמובן חשף אותם לאפשרות לצאת לגרמניה. אם ניגע באדיר כהן. הוא עשה בחירה טובה במועדון מכובד כמו וינטרתור. אין לי ספק שהוא יהיה שחקן שונה בעוד כמה שנים בהרבה פרמטרים של המשחק ומחוצה לו. שוחחנו המון, הוא בחור מאוד צנוע, בחור נהדר שאוהב לעבוד קשה, והדבר החשוב לגביו ולגבי השחקנים האחרים היא הגישה. יש להם ממי ללמוד כדי להתפתח. אני מקווה מאוד שתוך כמה שנים זה יזניק את הכדוריד הישראלי צעד קדימה".

מיישמים בישראל ובמדינות רבות בעולם אסטרטגיית יציאה והתאוששות ממשבר הקורונה. איך אתה רואה את היום שאחרי, וההשפעה שלו על הכדוריד?

"למען האמת, אני לא רואה חזרה מהירה, ובאופן כללי לספורט ייקח זמן רב להתאושש. אולי דווקא בכדוריד זה פחות יורגש, כי למשל בישראל – לא מדובר באותן כמויות צופים כמו שבאים לכדורגל או לכדורסל, כך שאולי יהיה פשוט יותר להחזיר את הכדוריד למסלול ללא קהל בשלב הראשון. מבחינת ההשפעה, כשחברות קורסות בעולם – כמובן שתהיה פגיעה כלכלית. יש חוסר בהירות, גם בגרמניה. היום מקבלים בגרמניה החלטות – ויהיה מעניין לעקוב. הכדוריד זה הספורט שאני הכי אוהב, ואני מקווה שהוא יידע להתאושש.

"עוד נקודה, שמעתי שמדברים כאן על העונה הבאה, שהליגה תשוחק עם ישראלים. לדעתי, ובלי קשר אלי, זה יהיה נכון להמשיך לשלב זרים בכדוריד הישראלי. הם מביאים איתם תרבות וגישה אחרת, גם מבחינת הטקטיקה והחשיבה, וכמובן גם יכולות משחק ויכולות פיזיות. אני חושב למשל שהתרומה שלי כזר לאשדוד, או של שחקן כמו טומא או זרקו – חשובה לקבוצה עצמה. כמו שאני למדתי כאן דברים חדשים על הכדוריד הישראלי, אני חושב שגם אנחנו תרמנו אלמנטים שונים לקבוצה וכמובן לשחקנים הישראלים. אני חושב שהשילוב הזה מתבקש להתפתחות של קבוצה. זה בטוח מעלה את הרמה. קח למשל קבוצה כמו חולון, שהיה מאוד כיף לראות אותה השנה. ישראלים טובים עם המון מוטיבציה, שהשתפרו כל העת. אני חושב שלצד זרים טובים – הם יוכלו להמשיך לעשות קפיצת מדרגה. קטונתי מלהמליץ, אבל זו דעתי".

ולסיום ברמה האישית, אתה רואה את עצמך ממשיך כאן באשדוד או בקבוצה אחרת?

"באופן כללי, מוקדם לדבר על העונה הבאה. מבחינתי, אני מסיים חוזה. שוחחתי עם הסוכן שלי, והתשובה שלו וההבנה שלי היא שהשוק כרגע די מרוסק, ושאין לאן ללכת בשלב זה. הרבה מועדונים לא יתקשו לשרוד את המצב. בהחלט נראה מה יהיה. אשדוד מהווה בית חם עבורי, כל שאם יהיו זרים בכדוריד הישראלי – אני לא פוסל דבר".







אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]