אהבה בימי קורונה

ראש הממשלה אמר כי היום לאהוב זה מרחוק? באמת? טוב, הוא חי כבר מיליון שנה עם שרה. ומה עם אלה שחיים לבד? לא מגיעה להם קצת אהבה? ואלה שכבר גרים ביחד? למה לתת להם סיבה טובה להתרחק? ואיך זה בסוף שגם ראש הממשלה אומר את מה שאני אומר כאן הרבה זמן... טור שנכתב מול 4 קירות, אבל רק זמנית.
משה סידי | יום ראשון - 22/03/20 - 3:36
מחלקת הקורונה באשדוד. למצולמים אין קשר לכתבה.

ראש הממשלה נתן ראיון (האמת בשיר "משיח לא בא" הוא נותן במבט, אבל היום מבט לחדשות זה כבר פחות) והמליץ כי בימי קורונה לאהוב זה מרחוק. תגיד לי ביבי בשם 1,352,449 שבחרו בך, שזה 29.46% מכלל הקולות (אל תרוצו לבדוק, המספרים בדוקים), זה מה שאתה ממליץ. להתרחק מאהבה?

טוב לפני שנכנס לעומקם של דברים, או לריחוק של חיבוק, אליבא דה ביבי, מה שנתניהו אומר היום בצל "בהלת הקורונה", אני אומר כבר זמן רב. הכי בטוח זה מרחוק. אם ראש הממשלה אומר את זה, אז הגעתי לשיא. הרי חכמינו ז"ל, או מישהו חכם אחר שעוד בחיים אמר – אם תרצה לקלל מישהו תגיד לו הלוואי שתתאהב. כי אהבה גורמת לנו לחשוב עם הלב (בכלל אפשר?) במקום עם הראש (הכי רצוי), ואז אנחנו אח"כ מתקנים את הטעויות שלה, כשאנו מגלים שאהבה זה בלתי…ותשלימו כל אחד מניסיון חייו.

ומצד שני, הרי ברור שנתניהו יגיד את זה. הרי הוא חי איזה מיליון שנה עם שרה ואחרי מיליון שנה אתה הכי רוצה להתרחק. נתניהו גם יצר פה תקדים מסוכן לאותם זוגות שחיים מתקופת "אנו באנו", שזה מעל כשנה פלוס ביחד. הנה יש סיבה להתרחק אחד מהשני. הרי ראש הממשלה אמר אסור, אז אסור. המקפידים יקפידו להוסיף לזה ריחוק על פי ההוראות של משרד הבריאות, של 2 מטר, ואם אפשר אז עדיף מרחק של חיים שלמים של אחד מהשנייה, וישנו גם במיטה נפרדת.

ואני אומר, אם מיתה אז במיטה. מה נגיד אנחנו הפנויים? אלה שלבדנו כל הזמן גם כך. עד שיש לנו אפשרות להגיע למישהי, להתקרב להתכרבל (זה רק לרומנטיים שבנינו), אולי אפילו "להדבק" בנוזלי קורונה אחד מהשנייה, מגיע ראש ההמשלה ומפחיד אותנו. למה אני אשם שביבי ושרה זה כבר הרבה זמן יחד? (ראו פסקה קודמת). נניח הכרתי מישהי מיוחדת, אז אם אני כבר מגיע אליה, בדרך לא דרך (שזה ברכב בכביש ריק לגמרי, שאני מתאפק לא לעבור באדום כי גם ככה אין תנועה) בניגוד לסגר, היא תגיד לי שאסור להתקרב? נראה לך מיסטר פריים מיניסטר? נראה לך שאתרחק? עבורי להתקרב זה צורך חיוני, וכמו שההוראות אומרות בהסגר הנוראי הזה, צורך חיוני זה מותר. אז מותר. מותר להתחבק…ואפילו יותר.

ואם נהיה קצת פחות ציניים (למרות שזה מאוד מאוד קשה לי), הרי אין תקופה טובה יותר מאשר עתה להראות קצת חיבה. מה מלמדים אותנו מגיל קטן שרע לנו, שאין טוב מחיבוק להרגיע אותנו. שלא לדבר על נשיקה טובה שתעשה פלאים. והנה פתאום באמצע החיים (אז מה אם אני בן 50, אני רק באמצע החיים, לפחות אם זה לא תלוי בקורונה) מודיעים לנו שחמימות זה פאסה? סליחה? ושוב סליחה? אני חי על חמימות, גם אם היא רגעית. גם אם היא מתחלפת. אני רוצה חמימות, חמימות עושה אותי חם…הכוונה פחות חם, הכוונה רגוע…

אדוני ראש הממשלה. אתה יודע כמה גברים הפכו להיות מאושרים בזכותך וכמה פחות בגללך? אסביר. כל מי שנשוי או בזוגיות, רץ לסופר למקום של זמן האיכות שלו לעצמו (כהרגלו מימים ללא קורונה) למעט התבודדות. שם הלך שוב לאיבוד בין המדפים לרשימה שקיבל "מאהובתי" כפי שהוא קורה לה רק שהוא לידה… רק שהפעם הוא רץ לסופר בכדי לקנות איזה שמפניה טובה, או יין מבעבע אחר. הוא חגג בחסותך את העובדה שהוא יכול עתה לא לתת תירוץ לקרירות שיקבל מבת הזוג שלו, או הקיפאון שהוא מראה לה. הוא הרי עכשיו הוא בעצם "דואג" לה, שומר על "בריאותה", חושש "לחייה". או במילים אחרות, בואי נשמור על מה שאנחנו עושים בכל יום גם כך-  נתרחק. רק עכשיו זה בסדר ועוד בחסות המדינה. ומי רוצה להמרות את פי המדינה. משהו בסגנון "אם אחבק אותך. יבוא שוטר"….מבחינתו  זו שעתה היפה של "מדינת המשטרה".

מצד שני, המונים רבים אחרים ביניהם כבודי, פחות מאושרים. הרי אנחנו "אנשי הלבד" גם כך בכל יום רגיל צריכים לעבוד "שעות נוספות" עד שמוציאם לנו מקום לא להיות לבד. מקום אצל מישהי. כמה אני יכול להסתובב במקום הבילוי החדש? בין הקפואים למחלקת החלב? כמה אני יכול להציע לשכנים לקחת את הכלב לסיבוב, למרות שאני והוא זה תמיד היה קשר עין. הוא נובח עליי ואני מאחל לו לסיים אצל הווטרינר העירוני. אבל הימים האלה הם ימים קשים. ואם אני נאלץ להסתפק בקופאית ובחיה מסוג כלב, ועוד שנוא, אז מותר לי לרצות גם משהי מסוג נקבה. ועכשיו מה? מה עשית מר נתניהו? השארת אותי לכתוב את הטור הזה עם עצמי ו-4 קירות, שנראה שגם הן כבר לא סוגרים עליי, אלא מתרחקים מחשש שאשען עליהם.

שתי תובנות יש לי מההודעה הדרמטית על האיסור בחיבוק….האחת אני הולך על מישהי קבועה…ונראה לי שיש באופק מישהי כזו. אז אולי הקורונה היא הסימן שלי. אולי הייתי צריך מגיפה כאות (וואחד אות)….ועוד דבר אחד אחרון…בני, הכוונה גנץ….תגיד שאתה מרשה להתקרב וזכית בקול שלי…אול לפחות בחבוק ממני…

 

 

 

 

 







אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]