חבר טוב. אפילו טוב מאוד, חבר כזה שהולך איתי כבר שנים, נפרד לפני זמן לא רב ממישהי שמאוד אהב. מה זה אהב, עד כדי שלא הצליח לשכוח אותה. הוא ניסה שוב ושוב לדבר אל ליבה.. כתב לה, סימס לה, התקשר, וכשלא ענתה ניסה שוב. באמת מה לא עשה הבחור בכדי להחזיר אותה…אפילו דיבר עם חברים משותפים שידברו אתה. אבל לא הצליח. והיא כלום. התעלמות טוטאלית כמעט ממנו. מידי פעם עשתה לו טובה וכתבה לו בקצרה ובקרירות אכזרית, כמה היא רוצה את הלבד שלה….בסדרררר. בנינו הכירה מישהו. זו דעתי. אבל לא זו הנקודה, לפחות לא בטור הזה.
לא עזרו שכנועים של כל מי שניסה לדבר על ליבו. הוא היה תפוס. הראש שלו היה שם. מה זה הראש, כל הגוף שלו היה שם. איתה. הוא כמו שאני נוהג להגיד "חי את חייה". כל אבל ככל שניסה היא יותר ויותר התעלמה…כמו שאמר המלך: "אמרו לי חברים עזוב מרלן (אפשר להוסיף שם אחר כרצונכם) לא בשבילך…וכמה שתרדוף אז היא תמיד תברח לך". צודק. היה אחלה גבר. הזוהר הזה.
אני החלטתי שהגיע הזמן שמישהו יגיד לו, וגם לכם גברים יקרים, אחים "לנשיקה" את האמת. צריך למשימה גבר גברי שעבר דבר או שניים, או יותר, אחד כזה מנוסה, שיודע בדיוק את החיים. מישהו שיעשה לכם סדר. גבר מהזן הזה שיורקים עליו והוא לא אומר שזה גשם. בקיצור – אני. אז הנה אני אומר לכם, מוכנים? זה לא יעזור. אם מישהי רוצה אתכם אז אות אחת, או שתיים יספיקו. אפילו משהו בסגנון הכי פושט ורדוד…"היי" או חס ושלום…"ערה?". אם מישהי תרצה אתכם היא מיד תענה לכם. אבל ויש אבל. סורו לפסקה הבאה.
אם מישהי לא תרצה להיות בקשר אתכם, ולא משנה הסיבה, בגללכם, או בגללה, או בגלל מישהו אחר (וזה בדרך כלל מישהו אחר. סורי פעם 2) גם ספר שלם שתכתבו לה לא יעזור לכם. גם אם תכתבו לה את שיר השירים, היא תעשה לכם שרירים. אם לא מעניין אותה מכם, אז זהו, זה לא מעניין. גם אם תדברו אתה בטלפון ותגידו, "תשמעי", היא לא תשמע. גם אם תגידו "תקשיבי", לא יעזור. אם לא שמעה איך תקשיב? הייתי שם. גם בצד שכתב את "ערה?" וגם בצד שכתב "אנציקלופדיה" של סיבות למה להישאר איתי, תמיד הכלל תפס. רצתה, חזרה, לא רצתה, גם אם הייתי הולך לספרייה לחפש עוד מילים, היא לא הייתה קוראת את זה.
כן יקירי ויקיריי, זו האמת. מה חשבתם? שמדובר בערוץ הקניות? חשבתם שאם תשכנעו מספיק חזק היא "תקנה" את המרכולת שלכם, שזה בעצם אתם? ההפך, היא בדרך כלל, שוב בדרך כלל (שזה כמו שאומרים 99 נקודה 9. תוסיפו סימן קריאה אח"כ), תזלזל בכם ולא תספור אתכם יותר. היא תהנה מהרדיפה שלכם ותראה בזה עוד חיזוק לאגו. אז אם אתם רוצים להחזיר אותה (למרות שלדעתי מי שהלך מכם לא שווה את סיבוב הגב אליו), אתם צריכים לנהוג בדיוק הפוך ולא לחזק אותה. להיות גברים, "לאכול סרטים" בשקט ולהעלם. כן . מה ששמעתם, להעלם.
מה חשבתם שתצאו ממני בלי עצה? מה שיקרה כשאתם תיעלמו לאחר שהיא עזבה אתכם זה שני דברים בסיסיים. נחלק את זה לאלף ובית ברשותכם. אלף: יישאר לכם הכבוד שלכם. אתם תרגישו לפחות שאתם מהמין הגברי ולא הסמרטוטי. הרי היא לא רוצה. אז תראו לה שיש (וואלה יש) אופציות אחרות. לא אמרתי שכשאתם לבד אסור לכם להתגעגע אפילו להזיל דמעות (תשתדלו שלא. לא שווה את שק הדמעות שלכם). אבל לה אסור לדעת שהיא חסרה לכם (ואם חס וחלילה תחזרו, אל תספרו לה שחסרה לכם. אל).
מה שיקרה בית: הוא שפתאום אתם תחסרו לה. כי אחרי שהיא תסתובב קצת "בעולם" בין גברים אחרים, היא תבין שאתם הייתם הדבר היותר טוב שקרה לה. רק שאתם עכשיו אינם. נעלמתם לה. ואז היא תחפש אתכם. תשמעו למשה סידי (שיש מי שמכנה חכם. בנינו לא תמיד). תרשמו לעצמכם. תרשמו אני מחכה. היא פתאום תבדוק לאן נעלמתם אתם. ואולי חס וחלילה מצאתם מישהי אחרת במקומה. פתאום תראו שהגלגל מסתובב…והוא מסתובב. וגם אם אז היא לא תחזור…סימן שהיא לא רוצה. ואתם לא רוצים מישהי שלא רוצה אתכם…תאמינו לי. זו הרגשה הכי גרועה שיש, אפילו אם אתם מוכנים להות סמרטוטים. זה בנינו כבר מדרגה אחת מתחת זה להפוך לסחבה…וכזו שהשתמשו בה. אתם לא רוצים להיות שם.
אבא שלי אמר לי פעם שאסור לרוץ אחרי אוטובוס ואישה…כי שניהם לא עוצרים. אני אוסיף לפסקה הכל כך חכמה הזו עוד תוספת קטנה…זה גם לא בריא לנפש שלכם לרדוף אחרי מישהו….לא במקרה של האוטובוס ובוודאי לא של האישה….ואם כבר אוטובוס….תמיד בא אחר…גם אישה.
