הניצחון של הפועל אשדוד ברחובות הוא האמירה הטובה ביותר לדרך שעברו האדומים מהדרום העונה. במשחק שהיה סוג של קדימון לחצי גמר גביע המדינה בין השתיים – רחובות הוליכה באיזור הדקה ה-20 ביתרון של 6 שערים, אבל אשדוד סיפקה ריצה מדהימה ב-40 הדקות האחרונות – 9:28 בדרך לניצחון העשירי שלה – 22:35.
ערב פתיחת העונה נשאלה השאלה, איך תשפיע הזכייה ההיסטורית של אשדוד באליפות? ומתברר שהיא רק עושה לה טוב. אשדוד חותמת את הסיבוב הראשון במקום הראשון עם מאזן 1:10, ויתרון של 3 נקודות על פני מכבי ראשל"צ השנייה, 4 על פני הפועל ראשל"צ השלישית ו-5 על פני חולון ורמה"ש.
הדרך עוד ארוכה, ורגעי השיא עולים מדרגות החל מחודש פברואר, ממעמד חצי גמר הגביע, אבל זה בהחלט לא מובן מאליו. אשדוד התגברה על לא מעט קשיים, עזיבה בפתיחת הליגה של דויד ספילר, המרכז הסלובני שהיה אמור להוביל אותה. בהמשך הגיעה פציעה קשה של יוסי ביטרמן שייעדר בחודשים הקרובים. בין לבין היא שיחקה את מרבית הסיבוב עם שני זרים, נהדרים, טומיסלאב סטויקוביץ' – שחקן העונה שעברה – שבעיני רבים הוא גם השחקן המצטיין של הסיבוב (מלך העצירות ובעל האחוזים הגבוהים ביותר בעצירות מבין שוערי הליגה – 147 מתוך 367 זריקות – 40 אחוז), ועם גאבור לנגהאנס המקשר הגרמני, שפתח את העונה עם פציעה ובעצלתיים ובשקט-בשקט חזר לעצמו ותורם רבות (61 שערים בסה"כ בסיבוב).
למעשה, רק מ.כ חולון הצליחה לעצור את אשדוד. היא ניצחה אותה 24:25, ועל כל השאר אשדוד התגברה (ניצחה במשחקים צמודים ברמה"ש ובנחלת יהודה את הפועל ראשל"צ, והרשימה במשחק הבית מול מכבי ראשל"צ – השנייה בטבלה – עם 22:30). כאמור, קל יותר, קשה יותר, החבורה של אולג בוטנקו כבר עם 20 נקודות.
אשדוד ספגה פחות מכל קבוצה אחרת – 271 שערים (24.6 בממוצע למשחק), והבקיעה 327 (29.7 בממוצע למשחק, שאגב הוא נתון ההבקעה הנמוך מבין הקבוצות המדורגות בחמישייה המובילה). כמובן היו לא מעט מהפכים אצל קבוצות בשנים האחרונות, כולל באשדוד, במהלך עונה וברגעי הכרעה, אבל אשדוד נראית בדרך הנכונה בליגה וגם עם רצון להעפיל לראשונה בתולדותיה לגמר גביע המדינה.
אם מביטים כפרטים – אז מלבד סטויקוביץ שציינו את התרומה האדירה שלו, טל הרשקוביץ המשיך להיות מנייה בטוחה (סיים את הסיבוב עם 67 שערים – שני מבין הישראלים בליגה). נדמה היה שלקח לניבו לוי קצת זמן להיכנס לעניינים, אבל במשחקים האחרונים הוא מביא לא רק איכויות וחוכמת משחק, אלא גם כובש מנות שערים (סיים את הסיבוב עם 46 כיבושים מ-79 זריקות).
שי הרשקוביץ הפך לפקטור התקפי איכותי יותר מאשר בעונה שעברה (38 שערים מ-50 ניסיונות). יובל כץ הראה הרבה דברים טובים, כולל הגנתית, לאורך הסיבוב (34 שערים מ-54 ניסיונות), ואחרי הפריחה של יוסי ביטרמן שהיה טוב עד לפציעה (20 שערים מ-29) – אשדוד זוכה לתרומה חשובה גם מאחיו ישראל (8 שערים מ-15).
עומרי קושמרו, מעבר ל-26 השערים שכבש, תרם רבות בחלוקת אסיסטים, ניהול משחק, מנהיגות ובפן ההגנתי. את החבורה הזו משלימים אסף בן גוזי (15 שערים), עמית ישראל (5), יבגני רחוב (2), ובשער אורון ברגיל ושון ריבקין שמאפשרים לסטויקוביץ' דקות מנוחה וכבר הציגו יכולות לא רעות בכלל (ברגיל היה נהדר כשנכנס כמחליף ביום שישי האחרון ברחובות וסיפק 8 עצירות).
בעונה שעברה, אשדוד סיימה נהדר את הסיבוב הראשון, ואז הגיעה הנפילה בסיבוב השני ובחצי גמר גביע המדינה. נכון, ההתעלות באה בסופו של דבר בפליאוף, אבל המטרה הבאה של בוטנקו תהיה לשמור על יציבות וכמובן להבטיח את המקום הראשון בסיום הליגה – ואת יתרון הביתיות לאורך כל הפליאוף. אשדוד מתכוונת לחזק את הסגל הצר בסיבוב השני בשחקן זר, ובמקביל להחזיר את איתי סויסה ששב מפרויקט גרמניה.
כל מה שציינו אינו מובן מאליו אחרי שינויים משמעותיים שהתבצעו בקבוצה בקיץ. חלקם היו מאולצים כמו העזיבות של דור קלדרון ושרון שלם ששבו מהשאלה למכבי ראשל"צ. כמובן היציאה המבורכת של אדיר כהן לוינטרטור משוייץ, והמעברים של יותם טל ותום שם טוב להפועל ראשל"צ.
זה על המגרש. נכון, אשדוד רצתה מאוד לארח בארץ את משחקי גביע אירופה, ולא עשתה זאת בסופו של דבר עקב בעיית אולם ומועדים, אבל היא בהחלט עושה קפיצת מדרגה ניהולית בראשותו של עופר קושמרו, והתמיכה מסביב של המנכ"ל ליאור גז, המנהלים חגי ליברמן ואלי בן גוזי ואקס פקטור שהוא הדבק בתוך הקבוצה – הקפטן הפורש נתנאל מלול, שמשמש גם כעוזר מאמן.
אשדוד עשתה שיפור בעוד פרמטרים, גם מסביב למשחק. מני אלגריסי שב לתפקיד הדובר. משה דהן הצלם מלווה אותה ומספק פריימים יפים, ויש שיתוף פעולה נהדר גם עם אורי קליסקי, מי שהיה מנכ"ל מכבי ראשל"צ, שבחברה הפרטית שלו מפיק לאשדוד באנרים יפים שמוסיפים לנראות. זה עוד פרמטר שמקפיץ את אשדוד, ובהחלט לא מובן מאליו בענף, כשיש קבוצות שלא מסקרות את עצמן (המדרגה הבאה היא להגדיל את כמות הצופים ביציעים, כפי שזכינו לראות שהיא מסוגלת במהלך הפליאוף בעונה שעברה).
לא פחות מכך, ההחתמה בתקופה האחרונה של המאמן הסרבי אנדראה וויקייביץ', כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער, אחרי שפיתח נהדר את מחלקת הנוער במכבי דימונה בשנים האחרונות, היא אמירה שמדובר במועדון שבונה את עצמו מלמטה, ולא בקבוצה שנבנית בקצה.
