זהו הסיפור על העושק של מיכל, אישה קשת יום, שבתום לב חתמה לפני 25 שנים ערבות לאחיה הקטן שהחליט לפתוח עסק, ולאחר זמן קצר נקלע לקשיים כספיים גדולים מאוד. את החוב שהחל כסכום לא מאוד גדול של 45 אלף שקל לערך, שילמה מיכל באמצעות ההוצאה לפועל במשך שנים ארוכות, עד היום. יותר מ-65 אלף שקל היא שילמה לבנק ולעורך הדין של המוסד הפיננסי, אך בבדיקה שעשתה לפני מספר חודשים, היא נדהמה לגלות שהחוב במערכת ההוצאה לפועל עומד על קצת יותר מ-640 אלף שקל. פשוט בלתי נתפס.
מיכל החליטה לעשות מעשה, ובעזרת חברים קרובים ובני משפחה, היא שכרה עורך דין, שהחל לפעול מול הנציגים המשפטיים של הבנק. "זה פשוט בלתי נתפס כיצד ההתנהלות הכלכלית-משפטית הדורסנית של הבנקים, עורכי הדין ומערכת ההוצאה לפועל, גורמת לשקיעתם של ישראלים תמימים למצב של חיים בעוני, מחסור והרבה פחד", אומר אחד מחבריה של מיכל, המכיר את הסיפור מקרוב.
עורך הדין וחבריה של מיכל החלו לעבוד סביב השעון כדי לסייע לה. הם אמרו כי "לא הבנו איך סיפורים מהסוג הזה לא מדליקים נורות אדומות במערכות המחשב של הבנקים. מערכות שיודעות להתריע בפני הפקיד על כל חריגה בחשבונו של בעל החשבון. מערכות אלה ואף מערכות ההוצאה לפועל ואפילו תוכנות ניהול המשרד אצל עורכי הדין, לא מתריעות על מצבים אבסורדים כגון אלה. האמת היא שכן הבנו, לכולם זה מתאים שהדברים יתנהלו כך. שהריביות המטורפות ישתוללו להן, שהחובות ילכו ויצמחו. כי מה אכפת לו לעורך הדין שכבר מזמן לא עושה שום דבר בתיק ההוצאה לפועל של מיכל, אם הוא ימשיך ויקבל את חלקו במשך שנים. מבחינתו זו עוד הוראת קבע המרפדת את חשבון הבנק שלו. ולבנק? גם לא זה לא ממש אכפת זה אפילו טוב לו בספרים ובדיווחים. ומה עם רשות האכיפה והגבייה? היא הרי מקבלת את הנתח שלה. אבסורד בהתגלמותו".
אחד מבני משפחתה של מיכל סיכם ואמר: "התחלנו לעבוד, די הרבה לחצים ונדנודים. לפני כחודש הגיעה התשובה: 'בבירור שערכנו עמם נמסר לנו, כי לפנים משורת הדין, הם ייאותו להפטירה מהחוב הפסוק, תמורת תשלום בסך 20,000 שקל, סכום הנמוך משמעותית מגובה החוב'. כן, בתוך חודשיים התכווצו להם 640 אלף שקל ל-20 אלף שקל. אבל למה? למה בכלל עוד צריך לשלם. כשסיפרנו למיכל, שכמובן אין בידיה את הכסף המזומן לתשלום, היא פרצה בבכי. בבכי על כך שסוף סוף מישהו הקשיב לה והסכים להפחית את החוב הבלתי הגיוני שהוטל עליה, ובפעם השנייה בכתה מהפחד על איך תוכל להשיג סכום שכזה ומה יקרה אם לא תצליח. אנחנו התרגשנו קצת פחות. אנחנו חושבים שהסכום אותו דורש היום הבנק גם הוא מופרז. זה נכון, הבנק מודה שמשהו כאן לא בסדר, אנחנו אפילו מוכנים לקבל את זה שההסכמה שלו לסגור את החוב היא "לפנים משורת הדין". אבל בואו נוריד את שורת הדין לסכום נמוך יותר. נגיד. אפס שקלים. למה? כי מיכל כבר שילמה 65 אלף שקל על ערבות להלוואה שלא היא לקחה, היא כבר 20 שנה נמצאת במערכת ההוצאה לפועל מבלי יכולת לפתוח דף חדש בחייה. מגיע לה".
מיכל היא רק דוגמא אחת לאינספור מקרים אחרים, דומים להפליא. מדובר בעשרות אלפי ישראלים ישרי לב שנקלעו למה שמכנים היום במשרד האוצר ל"תקלה כלכלית". תקלות אפשר לתקן, לא צריך להפוך אותן לחיים שלמים של מצוקה עוני ופחד.
ועדת החוקה של הכנסת אישרה לא מכבר הצעות חוק משולבות של שרת המשפטים איילת שקד, שיזמה שרת המשפטים הקודמת ציפי לבני וח"כ מרב מיכאלי, בדבר הפטר מחובות בהוצאה לפועל. עמותות המסייעות לציבור שנקלע להסתבכויות כספיות אמרו כי "אנחנו מאוד בעד ואף הצלחנו להשפיע רבות על צורתו הסופית של החוק. אנחנו גם בעד להפחית את הריביות הנגבות בהוצאה לפועל ולהפחית משמעותית את שכר הטרחה של עורכי הדין. לזה קוראים צדק חברתי וכלכלי. אם החוק הזה כבר היה קיים, הרי שמיכל כבר מזמן הייתה מאחורי החוב שהיה נמחק".
