כן, יבוא יום ונבין הכל ממש, אבל היום, כשאנו חיים את ההצגה של חיינו ומקיימים את התסריט הגאוני שכתב מלך מלכי המלכים, אני מבינה שאני לא חייבת לדעת הכל. הדבר היחיד שאני חייבת להבין זה שיש בורא לעולם, שהוא אבא שלי ושהוא אוהב אותי… יותר מזה אין לי צורך בהבנה כלשהי. אם אותו אחד ששולט בכל, הכל שלו והכל גלוי וידוע מלפניו, הוא אבא שלי והוא טוב גמור, למה אני חייבת ללכת רק עם השכל? לא משנה כמה אנסה לדעת ולהבין, עדיין הוא יהיה הרבה יותר חכם ממני. אנחנו נהגים, אבל הוא טייס. ואם זרקת את השכל ועלית למטוס האמונה… שים חגורה, אחי, כי אתה הולך לעוף למעלה.
אתה רגיל לחיות לפי הטבע, לפי מה שאתה רואה, לפי מה שאתה יודע, קשה לך לשנות את התפיסה ולהשלים עם זה שאתה לא יודע הכל. שקורים פה דברים שאתה לא יודע ולא רואה, שלא הכל בידיים שלך… אבל כל עוד אתה חי בחשיבה המוטעית שאתה שולט בעולם שלך, אתה כל הזמן מאוכזב, שהרי לא הכל הולך לפי מה שאנחנו רוצים, זאת עובדה… אבל ברגע שאתה מכיר את בורא עולם, אתה מבין שזה שזה לא הסתדר כפי שרצית, זה לא אומר שאתה כישלון, זה אומר שמישהו שם למעלה החליט שזה יקרה אחרת כי זה הכי טוב בשבילך, הוא "מקלקל" את התכניות שלך כדי שהתכניות שלך לא יקלקלו אותך. אבל כל עוד אתה מחפש תשובה בטבע, בשכל, אתה לא תצליח לראות את זה… לפעמים כדי לראות את האמת צריך לעצום עיניים ולהסתכל מבפנים. בדיוק ברגע הזה שהכל חשוך והכל קודר, כשהכל לא מסתדר לך, כשאתה הופך עולמות כדי לנסות לעשות סדר בבלגן, כשאתה תר ללא לאות אחר משהו שיפתור לך את הבעיה ויוציא אותך מהבוץ… בדיוק ברגע הזה, אחי, תזרוק את השכל! בורא עולם אומר: "אם הוא דואג, אני לא דואג. אבל אם הוא לא דואג, אני אדאג לו להכל".
תחליט שאתה בוחר לחיות אחרת, שאתה מכניס את בורא עולם לכל דבר ולו הקטן ביותר בחייך, שאתה סומך עליו בעיניים עצומות, שאתה מקבל באהבה את כל מה שקורה לך גם כשאתה לא רואה מה טוב בזה… כי אתה יודע שזה שהחליט שזה יקרה, זה אבא שלך שכל רצונו זה שיהיה לך טוב. תזרוק את הדאגות, את החששות, את הרדיפה העצמית, את תחושת הכישלון, תזרוק את ההאשמות שיש לך כלפי עצמך או כלפי אחרים, תזרוק את הפחדים, את המחשבות השליליות, תזרוק, אחי, תזרוק את השכל!
