פרשת השבוע

פניני המוסר

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ…".

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ…". פירש רש"י אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו (מורגל בהם) תשמעון, וכן כתב רבינו בחיי דרשו חז"ל במדרש תנחומא בלשון עקב שהוא צווי לאדם להיות זהיר במצוות שהוא דש בעקביו, שלא יקל בהם. מכאן שישנם בני אדם שאינם זהירים במצוות שהן קלות בעיניהם, ודשים אותן בעקב וכבר גילו לנו חז"ל שעונש המצוות שאדם מזלזל בהן ודש אותן בעקביו בעוה"ב מסבבים אותו ביום הדין, שנאמר בתהלים "עוון עקבי יסובני".

אמר דוד המלך: ריבונו של עולם איני מתיירא מן המצוות החמורות שבתורה מפני שהן חמורות. אבל אני מתיירא מפני הקלות שמא עברתי עליהם מפני שהם קלות ואתה אמרת הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה, לכך נאמר והיה עקב תשמעון.

ויש להבין מדוע חשש דוד המלך מן העברות הקלות יותר מן החמורות?
כיוון שעבירות חמורות, מאחר שהן חמורות נזהרים בהן מאוד ואין מתפתים כלל ליצר הרע, אך בעוונות הקלות מורה האדם התר וכשהיצר מפתה נשמעים לעצתו, וכיוון שכן עיקר מלחמת היצר הרע עם האדם היא בדברים הקלים, כי דרך הדברים הקלים יביאהו לדברים החמורים ביותר. כאשר מתערער אצל האדם מצווה קלה או מנהג, בהמשך תתערער אצלו כל התורה כולה ח"ו.

בהמשך הפרשה הקב"ה מזכיר את נושא גאוות ליבו של האדם, שכאשר מגיע לגדולה שוכח מאין הגיע ומי הביא אותו למקום זה. צריך תמיד לזכור שהקב"ה הוא שמעניק את הטוב לאדם.

הפרשה מסיימת בהבטחת משה לעם ישראל שבמידה וישמרו את מצוות ה' וילכו בדרכיו, הקב"ה ילחם את מלחמתם בכניסה לארץ האבות.

 

 

שבת שלום!

תגובות

למעלה