זה לא מעניין אותי מה יגיד העולם, אלה ילדנו ולא ילדיהם. זה לא מעניין אותי אילו חרמות יהיו באו"ם נגד ישראל, גם כך רוב החרמות הן נגדנו. כשבסוריה מבצעים רצח עם, העם שלהם, אז מגנים את ישראל כי העזה לבנות צריף ביהודה ושומרון. זה פשוט לא מעניין אותי. אסור לאפשר כניסת פלסטינאים לישראל מהרשות, נקודה. סימן קריאה!
אסור לתת להם להתפרנס בישראל, אסור לתת להם לבקר קרובים בכלא בישראל, אסור לתת להם מחוות הומניטאריות בכדי שיקבלו טיפול רפואי בישראל. אסור לתת להם שום פרנסה בישראל. אסור. כל עוד אפילו אחד מהם אוחז בנשק ורוצח את ילדנו, אסור. שילמדו על בשרם, לא על בשר יקרינו. די.
הרצח של לוחמת מג"ב הדס מלכא ז"ל בירושלים, מרתיח את הדם. שלי, שלכם, של כולנו. ילדה בת 23, שנרצחה על ידי שלושה בני מוות מחברון, שהצליחו להיכנס לארץ. לא מעניין אותי איך נכנסו ובמסגרת איזו הקלה, רמאדן או כל דבר אחר, עד שילמדו כולם ברשות הפלסטינאית שכף רגלם לא תדרך בישראל אם יהיה לנו נפגע אחד, הם לא יכנסו אלינו. שיישארו ברשות ויסבלו. זה עדיף על הלוויה אחת. הדס מצטרפת לעוד רבים מאהובינו שכל רצונם היה לחיות בארצם בשקט, ובני מוות ניצלו את העובדה שהוכנסו לישראל (או חיים בה, כמו תושבי מזרח ירושלים, שגם אותם הייתי שולח להיות חלק המרשות, כבר אתמול, לא מחר) בכדי לרצוח אותה, אותנו.
כן, אלף החרמות באו"ם לא שווים הלוויה אחת של חייל או חיילת או מי מאיתנו. האו"ם תאמינו לי יחרים אותנו בכל הזדמנות. לא משנה אם נאפשר לפלסטינאים להיכנס אלינו בכדי לעזור להם בחייהם. זו תפיסתם. אנחנו הרעים, גם אם אנחנו מאפשרים להם לקבל טיפולים ועזרה כספית וחשמל ומים ותעסוקה. אנחנו הרעים. אז לפחות "הרעים" ישמרו על עצמם. סגר מוחלט מאיתנו של הפלסטינאים. שיחיו רק ברשות. בוא נראה אותם אח"כ.
אני לא רוצה להיות בוטה, אבל זה עומד לי על קצה הלשון. מי מבין מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל, חייב להתעורר ולקבל החלטה בנוסח הזה. אני לא רוצה להיות בוטה ולהגיד שאם זה היה חס וחלילה דם מדמם, היום היינו רואים מזמן החלטות קיצוניות. לא, אני לא מאחל להם את זה, חס וחלילה. אבל הם אמורים לקבל החלטות שיעשו לנו טוב, שישמרו עלינו. זו האמנה החברתית בינינו העם לבינם, השלטון. אם הם לא עומדים בזה? שילכו הביתה.
ברור לכם שהמילים כאן נכתבות מדם ליבי. אני לא רוצה שנתרגל להלוויות של אזרחים וילדים שלנו, חס וחלילה. אבל במדינה בה לעם היהודי, שזו מדינתו, שהוא הלאום שמנהל אותה לפיו ערכיו, אין כניסה לתפילה במקום הקדוש ביותר על פי תורתו, הר הבית, מקום בו היה בית המקדש, אז מה אתם מתפלאים שאויבנו מרגישים שהם יכולים לעשות כאן כרצונם.
רצח הדס מלכא זכרה לברכה הוא רק ביטוי לכך. תסגרו את הכפר, דיר אבו משעל, ממנו יצאו המרצחים לנצח. אבל לנצח, לא במילים (של ממשלה בלי עמוד שדרה), אלא במציאות ותראו שאין יותר משם אדם אחד, שיעז. הייתי שם, ראיתי בעיניי את זה בעבר. מאז אנחנו רוצים למצוא חן בעיניי העולם, ומשלמים מחיר כבד מידי. אני יודע שלפעמים פרנסה לאויב נותנת שקט, אבל זה לא קורה. הגיע הזמן שנבין. השנאה אלינו היא מעבר לתהומית, היא בדי. אנ. איי של הפלסטינאים, היא נרכשת בבתי הספר.
כן, בבתי הספר של הרשות הפלסטינאית (על עזה של החמאס אני כבר לא מדבר). תראו מה פרסמו מיד בתום הרצח של הילדה שלנו, הדס ז"ל, בפת"ח, התנועה של אבו מאזן ראש הרשות הפלסטינאית, איתו אנחנו מתעקשים לנסות לעשות שלום: מתוך "ווינט": "אנחנו מגנים את פשע המלחמה שביצעו כוחות הכיבוש הישראלי בירושלים הערב נגד שלושה צעירים פלסטינים". בהודעה שפרסם דובר התנועה, אוסאמה אל-קוואסמי, נכתב כי "שתיקתה של הקהילה הבינלאומית על המשך הכיבוש ופשעיו מעודדת את ישראל לשפוך את דמם של הפלסטינים. הפשע שבוצע הערב בדם קר וגבה את חייהם של שלושה צעירים פלסטינים הוא הוכחה לכך. תנועת פתח מדגישה כי ניצחון דמם של השהידים יהיה הדבקות באדמה, במקומות הקדושים ובהגנה עליהם".
לא לצרוח לשמיים ולזעוק? הם בסוף מגנים אותנו ואומרים: "פשע המלחמה שביצעו כוחות הכיבוש הישראלי בירושלים הערב נגד שלושה צעירים פלסטינים". רצחו ילדה שלא ראתה חיים ואנחנו הפושעים. עם אלה אתם רוצים לשבת? תסגרו אותם ברשות ושימותו מצידי כבוד: "שהידים הדבקים באדמה", כפי שכתבו בתגובתם. מצידי עמוק באדמה.
אני יודע שהטור הזה הוא לא פשוט. טור קשה שקורא למעשה למדינה לעשות מעשה אמיץ, לא לטייח. נמאס לנו לראות את דם ילדנו זועק מהאדמה. פעם כשהייתי חייל בגבעתי, אמר לנו המג"ד משפט שחקוק בראשי לנצח: "אם זו האמא שלהם או שלנו שתבכה… שתהיה זו האמא שלהם".
