"כולם פרצו בתשואות למראה המלך, הצועד מולם בחגיגיות וצעקו: "איזה גלימה מרהיבה! והשובל! מעולם לא נראה מלכינו הדור כל כך!". אבל לפתע נשמע קול קטן וצלול מעל רחש ההמון. "אבא ," אמר הקול בפליאה, "המלך לא לובש שום דבר!". האב נבוך ניסה להשקיט את ילדו. "אל תדבר שטויות", לחש. אבל הילד חזר על דבריו בקול רם, והקהל הצטרף אליו: המלך עירום!!! מרוב שמחה אין עוד צורך להעמיד פנים, פרץ הקהל כולו בצחוק גדול. לבסוף, אפילו המלך התחיל לצחוק! הוא צחק על טיפשותו ועל פיקחותם של חוט ומחט. הוא צחק על טיפשותם של כל אלה שפחדו להראות טיפשים, והעמידו פנים כאילו הם רואים דבר שאינו קיים כי עדיף להודות בטיפשות, מאשר להתחזות כחכם. (מתוך בגדי המלך החדשים, מאת הנס כריסטיאן אנדרסן).
כן כן, כך אני מתחיל הפעם את הטור שלי, בו אני לא רוצה להיות פופולארי בוודאי לא כחלק מהעלאק "חופש הביטוי" שכולם משתמשים בו נגד מירי רגב, שרת התרבות והספורט. אני בצד של מירי רגב ומצידי שכולם ישרקו לי בוז. עירום הוא עירום, הוא לא בידור ואם הוא מופיע באתרים מסוימים אז קוראים לו בשמות אחרים מעירום. בעיניי אין שום אומנות בהצגה בעירום.
שרת התרבות מירי רגב שלחה מכתב אל אייל שיר, מנכ"ל פסטיבל ישראל, ובו הביעה התנגדות למימון מצד המשרד של מופעים בפסטיבל שכוללים עירום מלא, משום שמופע מסוג זה לטענתה "מנוגד ופוגע בערכים הבסיסיים של הציבור הישראלי ושל מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וברגשותיהם של אוכלוסיות רחבות". השרה רגב ביקשה להוציא את המופעים אלה מהמסגרת הממומנת של פסטיבל ישראל.
אני לא יודע כמה זה פוגע בערכי המדינה, אבל זה לא נעים לי. יותר מזה, זה לא נעים לי לחשוב שהמדינה משלמת על זה. מי שרוצה להופיע בעירום, שיעשה את זה מכיסו ולא במימון המדינה. אני לא מפחד מעירום, כך נולדנו, אבל מאז גם התכסינו. אין שום אומנות בלראות את התחת של מישהו או את איברי המין שלהם. מה האומנות בזה, מה?
האם אותם אנשים שאישרו זאת בפסטיבל ישראל, חושבים שאם מישהו יישב בקהל ויהיה פתוח בדעותיו "ונאור" ומתקדם, הוא יעקוב אחרי העלילה בהצגת עירום? הצחקתם אותי. זה מזכיר לי בדיחה על פולניה שרואה סרט למבוגרים (נו פורנו…), יושבת בסיום ומחכה גם כשהכתוביות עולות וכששואלים אותה למה היא עדיין מחכה. היא עונה: "כדי שהם יתחתנו…". נו באמת, זה מצחיק. גם לחשוב שאנחנו "הנתינים מבגדי המלך החדשים", זה מצחיק שלא להגיד פוגע לנו באינטליגנציה.
אני יודע שלא מעט יגידו שאני פרימיטיבי שעבר זמנו. שיגידו. לוקח את הסיכון. אבל אני מסכים עם מירי רגב, יש גבול לכל תעלול. לתקוע דגל ישראל בישבן, כפי שהיה כבר בעבר בהצגות במימון המדינה או לרקוד בעירום על כספי משלם המיסים זה לא אומנות. זה כלום. סתם סיפור מהתחת… (הבנתם את המסר). אולי באמת הגיע הזמן שמישהו שחושב שכל מה שהוא עושה זה נכון ומה שאחרים חושבים זה לא נכון, כמו לא מעט אנשים, שיצאו בקריאות בוז למירי רגב שאמרה את דעתה, יוציא את השמש מהתחת… (גם כך הוא עירום) כי הוא חושב שהיא זורחת לו משם.
אבל לדעתי זה יותר מזה. חלק גדול מאלה שקראו לרגב בוז בפסטיבל ישראל, חושבים כמותה. כן, אל תופתעו. מיד אסביר. הם לא היו רוצים שבתי הספר בהם לומדים ילדיהם, ייקחו אותם במסגרת "סל התרבות" שהם משלמים בהצגות בעירום. למה? כי זה באמת לא אומנות.
אז למה הם יצאו נגדה? יש תשובה, בהחלט. זה קרה כי שנים קבעו פה את התרבות "הנכונה" ואת "הנאור". קבוצה קטנה שהחליטה שהיא האחראית "על התרבות" לכלל ישראל. מגיעה אישה אחת, כמו רגב ואומרת בפשטות כי יש תרבות אחרת שגם היא תרבות. לכן כל "אבירי החופש" מתנהגים בגסות בשם חופש הביטוי, או נכון יותר החופש הבלעדי שלהם להחליט מה טוב, שהיא מפקיעה מהם ומעבירה אותו לכולם. השלטון הזה והשרה הזו במיוחד, מירי רגב, מאפשרים לי חופש בחירה. כן ידידיי, חופש בחירה, שבשמו כינו אותה "בהמה" בכמה הזדמנויות. אלה אותם "נאורים" שהיום מזדעקים, מנעו אות הבחירה ממני בעבר.
זו לא הפעם הראשונה שמי שחושב שזכויות האדם הן טאבו שלו, יוצאים נגד רגב שמחליטה לתת עוד היבט לתרבות הישראלית כולה, ולחשוב לא רק על ציבור קטן מאוד שרוצה להחליט על הרוב. אגב העובדה ששרקו לה בוז וצעקו לה "בהמה", מלמד שהם הסתובבו זמן מה רק "ברפת" שלהם ויסלחו לי הפרות. ואני מצידי גאה היום בתפקיד הקטן שלי כרגע, להיות הילד שצועק: "המלך הוא עירום…".
