החיוך המיוחד

בשבוע בו חגגנו בעיר אשדוד את "ואהבת לרעך כמוך" אני חושבת על אירועים רבים השזורים ברעיון אחד שלם, שהוא כולו לב, וכולו לב העניין: שאלות החברה והחברים בתוכה. הנועם שבחיי. טור אישי/סיגל דוד-בוקסדורף/מייל: sigaltismotek@gmail.com
אישה מחובקת עם ילד

שואלים אותנו, את האימהות לילדים מיוחדים, באופן הכי טבעי: "באיזו מסגרת חינוכית בנך נמצא?", ולאחר מכן ממשיכים בתהייה "מה יש לו"? ומשם "מה, לא ידעת בהיריון?" ואל מול שלל "שאלות המחקר" של השב"כ מתעוררות להן תגובות שונות של האימהות. חלקן כעוסות, חלקן מבוישות, חלקן מתריסות ולעומתן יש המסתירות, ואף יש את המשיבות הגאות, ואת אלה מסבירות הפנים ועוד.

אני אישית משיבה ועונה בחיוך רחב: "בני בחיוך המיוחד", ושוב מרימים גבה ושוב לא מבינים, כפי שלא הבינו תחילה לפני כשנתיים את המונח "תסמותק". וזה מצליח להרנין את לבי, ועל מה? על האתגר המכופל בבואו של נועמיקו וחבריו לאוויר החברה הישראלית. זה מקסים אותי כל פעם מחדש האתגר הלשוני אל מול הטרמינולוגיה הארכאית המצויה בסל לשונינו כאזרחים: "מפגר", "בעל מוגבלות" ועוד. במשרדי הממשלה ישבו הפקידים במשרד הרווחה, הבריאות והחינוך ויצרו סל של מונחים, ובאמצעותם, למעשה, הם הובילו לנטיעת תחושות הבושה והמבוכה בבואם של הורים לדבר את בניהם ואת בנותיהם. מכאן יוצא, שבבואם של ההורים לייצג את ילדיהם הם משוללים בעצם ביכולת להציגם באופן גאה, הפותח להם שערים חברתיים ולהאיר את דרכם, שממילא היא מאתגרת וסבוכה. והיום בעידן החדש, שאמור להיות מתקדם ונאור, מונחים כמו "תסמותק", "החיוך המיוחד" ו"צרכים מיוחדים" – מתקבלים לעיתים בהשתאות גם בקרב האוכלוסיות המיוחדות עצמן, וזאת כיוון שכל המושגים המגבילים הופנמו היטב, והם נטועים כה עמוק גם בקרבם. וכי למה? כי גם בנו, ההורים המיוחדים, הוטבע החותם העתיק של המושגים הקיימים והישנים, שהצלחנו להפנים, ורק עמם יכולנו לקטלג את אוצרותינו.

אני מסרבת לקיים בסיס מונחים זה בבואי לייצג את בני נועם, אני מסרבת להמשיך לדבר את אותם פסוקים מ"פואמת המוגבלים", אני מסרבת לשיר ב"מקהלת המפגרים". לעומת זאת, אני מבקשת להבנות שירה חדשה ומרנינה, שבה בני האהוב והמיוחד הוא זה שבונה אותה יום יום, דקה וכל שנייה מחייו. הפואטיקה המיוחדת, שהוא כותב אותה היא מרגשת, עמוקה, שופעת צלילים כה מלודיים ומפעימי לב. ואותה יש לנכס לעולם המתחדש בו אנו מצויים. זה מזכיר לי את חברי לדרך, ד"ר אריאל טננבאום, רופא בכיר, המנהל את מרפאת "תסמותק" בהדסה הר הצופים, שדבריו מהדהדים באוזני: "כל מיני נושאים הם כבר פאסה מן העולם, כמו להחביא, להרגיש אשמה ודברים כאלה- הם מפנים מקומם להרבה יותר עוצמה, חוזק וגאווה. וכשאני מדבר עם הורים לילד 'תסמותק', שהולך לשילוב במסגרת 'רגילה', אני אומר להם: אם אתם חושבים, שמישהו עושה לכם טובה, אתם טועים. אתם הם אלה המלמדים אותם שיעור בסובלנות בחברות, שהם יאמרו לכם תודה שאתם מסכימים לשלב את ילדיכם". שבת של חיוך מיוחד לכולנו מנועמיקו מהממיקו עם כרומוזומיקו נוספיקו.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך